אפיון תדירות השתתפות בני נוער ישראליים בפעילויות פנאי: פעילות גופנית, התנדבות, צפייה במרקע הטלוויזיה, שימוש במחשב ושימוש באלכוהול וסמים.

ב"ה האוניברסיטה העברית בירושלים - הפקולטה לרפואה מסלול מוסמך במדעי הרפואה בית הספר לריפוי בעיסוק של הדסה והאוניברסיטה העברית אפיון תדירות השתתפות בני נוער ישראליים בפעילויות פנאי: פעילות גופנית, התנדבות, צפייה במרקע הטלוויזיה, שימוש במחשב ושימוש באלכוהול וסמים. עבודת גמר לקראת תואר מוסמך במדעי הרפואה,.M Sc בית הספר לריפוי בעיסוק של הדסה והאוניברסיטה העברית מוגשת על ידי מיכל ברלינר, ת.ז. 052965662 בהנחיית ד"ר תמי בר- שליטא 2015 תשע"ה

הכרת תודה רבים וטובים תמכו, ליוו ואפשרו להגיע לרגע הגשת העבודה ותודתי נתונה להם על כך: במעגלים הרחבים: לד"ר תמי בר- שליטא, על ההדרכה והליווי במקצועיות ומעוף, שלי, פרגון, ולבביות יוצאת דופן. תוך הכוונה לדיוק, קשב לקצב לרשות למלחמה באלכוהול וסמים, במחקר. על הייעוץ והסיוע הכלכלי שאפשרה לי פניות להתמקד לחברות יקרות שהיריעה קצרה מלפרט, במסע. תמיכתן היתה חשובה לאין ערוך, תודה על השותפות במעגלים הקרובים יותר, תודה מעומק הלב: להורי היקרים, שמאמינים בי תמיד, על תמיכה ללא לאות, עידוד וסיוע בדרכים כה רבות. לחמי וחמותי, אחיותיי וגיסותיי, על ההתעניינות והעזרה. תודה מיוחדת שלוחה לריקי אחותי, על המעורבות הרגשית והאינטלקטואלית לאורך התהליך. לילדיי האהובים, שגדלו עם התזה וחלקם כבר "נוער ישראלי". תודה על ההבנה בשעות עומס, על הלמידה איך צומחים, מתיקותכם נתנה לי כוח. מאחלת לכם ולנו זמן פנוי מלא בפעילות פנאי משמעותית, תורמת לבריאותכם ולהתפתחותכם ולחברה הישראלית כולה. ולאישי, חברי, תודה על הנשיאה בעול, הקבלה בשעות קושי ואיכות החיים שאתה מעניק לי, שלי- שלך הוא. לבורא עולם, מודה אני לפניך... שנתת בי דעת ובינה להתבונן, להבין ולגדול מתוך תהליך היצירה. תודה על שברכת אותי בכוחות להשלימו.

תוכן העניינים תקציר...1 מבוא...2 הצגת הבעיה...2 סקירת ספרות... 3 מטרת המחקר וחשיבותו...14 שיטות המחקר... 15 שאלות והשערות המחקר...15 מבנה המחקר... 15 אוכלוסיית המחקר...15 כלי המחקר... 16 הליך המחקר...17 עיבוד הנתונים... 17 תוצאות... 18 דיון...36 מגבלות המחקר... 48 המלצות למחקרי המשך...48 השלכות קליניות...49 סיכום...50 רשימה ביבליוגרפית...52 נספח...60 תקציר באנגלית דף שער באנגלית

רשימת טבלאות חלוקת פעילויות הפנאי על פי מאפייני פעילות מרכזיים (אתגרי, חברתי, הירגעות ומנוחה) טבלה 1. התפלגות המדגם על פי שכבת גיל ומגדר טבלה 2. מתאמי פירסון לבדיקת הקשר בהשתתפות בפעילויות הפנאי סיכום ממצאי השערות המחקר טבלה 3. טבלה 4.

רשימת תרשימים התפלגות התגובות להיגד "האם במהלך 7 הימים האחרונים עשית פעילות גופנית שנמשכה לפחות 60 דקות ביום?" התפלגות התגובות להיגד "אחרי שעות הלימודים, כמה פעמים בשבוע אתה מתעמל בזמנך הפנוי באופן הגורם לך להתנשם בכבדות או להזיע?" התפלגות התגובות להיגד "אחרי שעות הלימודים, כמה שעות בשבוע אתה מקדיש להתעמלות בזמנך הפנוי באופן הגורם לך להתנשם בכבדות או להזיע?" השוואה בין שכבות גיל ומגדר בתדירות העיסוק בפעילות גופנית התפלגות התגובות להיגד "האם אתה מעורב באופן קבוע בפעילות התנדבותית בקהילה?" תרשים 1. תרשים 2. תרשים 3. תרשים 4. תרשים 5. התפלגות התגובות להיגד מעורב בעיקר?" "באיזה סוג של פעילות התנדבותית בקהילה אתה תרשים 6. התפלגות התגובות להיגד "במהלך חודש רגיל בכמה ימים בדרך כלל אתה משתתף בפעילות התנדבותית בקהילה?" השוואה בין שכבות גיל ומגדר בתדירות העיסוק בפעילות התנדבותית התפלגות התגובות להיגד "כמה שעות ביום אתה צופה בטלוויזיה (כולל בווידאו או ב-די.וי.די) בזמנך הפנוי?" השוואה בין שכבות גיל ומגדר בתדירות הצפייה בטלוויזיה התפלגות התגובות להיגד "כמה שעות ביום אתה משחק במחשב (פליי-סטיישן, אקס-בוקס וכד') בזמנך הפנוי"? השוואה בין שכבות גיל ומגדר במידת העיסוק במשחקי מחשב ו/או וידאו התפלגות התגובות להיגד "כמה שעות ביום אתה משתמש במחשב לצ'טים און- ליין, אינטרנט, דוא"ל, שיעורי בית וכו' בזמנך הפנוי?" השוואה בין שכבות גיל ומגדר במידת השימוש במחשב שכיחות שתיית משקאות אלכוהוליים שונים התפלגות התגובות להיגד "האם אי פעם שתית אלכוהול עד שהשתכרת?" תרשים 7. תרשים 8. תרשים 9. תרשים 10. תרשים 11. תרשים 12. תרשים 13. תרשים 14. תרשים 15. תרשים 16. התפלגות התגובות להיגד "ב- 30 הימים האחרונים, בכמה ימים שתית 5 מנות תרשים 17. משקה אלכוהולי או יותר תוך מספר שעות?" התפלגות התגובות להיגד "האם השתמשת בחשיש/מריחואנה (גראס)?" התפלגות התגובות להיגד "האם השתמשת באקסטזי?" תרשים 18. תרשים 19.

1 בהתאם לתפיסה העדכנית מחקר זה המקצועית, בריפוי בעיסוק, תקציר מתמקד בתחום עיסוקי הפנאי. לבריאות ואיכות חיים מעיסוק בפנאי. ומדווחים על משמעות רבה לפיתוח עצמי מפנאי. המדגישה את חשיבות העיסוק כמוקד העשייה בספרות מד וח על תרומה משמעותית בני נוער מקדישים כמחצית מזמנם לעיסוק בפנאי טרם נערך מחקר המאפיין את תדירות ההשתתפות בפעילויות פנאי של אוכלוסיית הנוער בישראל, מזווית הראייה הייחודית למקצוע הריפוי בעיסוק. יתרה מכך, ישנם מעט מחקרים בריפוי בעיסוק ומדע העיסוק המתייחסים לפעילויות פנאי של בני נוער בכלל ובהקשר לשימוש בחומרים פסיכו-אקטיביים, הנעשה בהקשר של פנאי, בפרט. על כן, מטרת מחקר זה הינה לבחון באיזו מידה בני נוער בישראל מעורבים בפעילויות פנאי אופייניות: פעילות גופנית, התנדבות, צפייה בטלוויזיה, משחק ושימוש במחשב, ושימוש באלכוהול וסמים; מהי תרומת המאפיינים הדמוגרפיים, מגדר וגיל, להשתתפות זו ואילו קשרים קיימים בהשתתפות בין הפעילויות השונות. הפעילויות שנבחרו משקפות חלוקה מקובלת בספרות של פעילויות פנאי בעלות אופי אתגרי, חברתי וזמן להירגעות ומנוחה. אוכלוסיית המחקר כללה 4085 נבדקים ישראלים, בנים ובנות, בכיתות ו', ח', ו- י', הלומדים בבתי ספר שבפיקוח משרד החינוך במגזרים ממלכתי וממלכתי-דתי. נעשה שימוש בחלקים מתוך שאלון HBSC ישראל 2006 שאלון.(HBSC) Health Behaviors in School - Aged Children התנהגויות בריאות בקרב בני- נוער הנו שאלון לדיווח עצמי, המשמש כסקר בינלאומי בתיאום עם ארגון הבריאות העולמי.(WHO) ההשתתפות בפעילויות הפנאי הנ"ל. עבור מחקר זה פותחו מדדים המשקפים את תדירות תוצאות המחקר מלמדות על אחוזי השתתפות נמוכים בפעילות גופנית אינטנסיבית, בייחוד בקרב בנות מתבגרות. בדומה לכך, גם שיעור ההשתתפות בפעילות התנדבותית נמצא נמוך, בייחוד בקרב שכבות הגיל הצעירות, כששיעור ההשתתפות בהתנדבות דרך בית הספר גבוה יותר. לעומת זאת, כרבע עד שליש מהנוער מקדיש 4 בטלוויזיה ושימוש ומשחק במחשב, שעות ביום ויותר פי שתיים מהמומלץ על ידי ה לפעילויות תלויות-מרקע, צפייה קרי: American Academy of.pediatrics באשר לשימוש באלכוהול וסמים, ממצאי המחקר מצביעים אמנם על אחוזי שימוש לא גבוהים, אך על קשר בינוני בין שתיית אלכוהול לבין מעורבות באירועי שכרות ו/או סביאה, וכן על קשר גבוה בין שימוש בקנאביס לשימוש באקסטזי. כמו כן, נמצא כי בנים, בהשוואה לבנות, נמצאים בסיכון מוגבר לשימוש באלכוהול וסמים וכי בוגרים, בהשוואה לצעירים, בסיכון מוגבר לשתיית אלכוהול. מלבד קשר בינוני בהשתתפות בפעילויות תלויות המרקע, נמצאו קשרים חלשים בין פעילויות הפנאי השונות וכן בינן לשימוש באלכוהול וסמים. מן האמור לעיל עולה כי השתתפותו מעורבותם של של נוער בני ישראלי בפנאי נוער בפנאי הנה אינו מורכבת. מאופיין מחקר דיו זה בעיסוקים מהווה מקדמי נוסף נדבך בריאות בספרות הבנת וכי המחקר המצטברת העוסקת בהשתתפות נוער בפעילויות פנאי בכלל ושימוש בחומרים פסיכו-אקטיביים בפרט ומעלה את הצורך להמשך מחקר והתערבות בתחום זה. זאת במגמה להוות קריאת כיוון והתוויית דרך למעורבותם של מרפאים בעיסוק בעידוד וקידום בריאותם ורווחתם האישית של בני נוער, ברמה לאומית, באמצעות השתתפות בפנאי.

2 הצגת הבעיה מבוא להשתתפות בעיסוק משמעותי ישנה חשיבות ותרומה רבה לבריאותו של האדם. השתתפות מוגדרת כמעורבות במצבי חיים ומשקפת את הרמה הגבוהה ביותר של תפקוד (2001.(WHO, במסמך ה- Occupational Therapy Practice Framework ישנה התייחסות לאוכלוסייה, קהילה או ארגון כלקוחות אפשריים במקצוע הריפוי בעיסוק (2008.(OTPF, תפיסה זו מאפשרת להתערב כמו לחקור קבוצות או אוכלוסיות ולבדוק את השפעתה של המעורבות בעיסוקים שונים על מצבם הבריאותי. אחד מתחומי העיסוק בהם משתתפים אנשים בעולם המערבי הנו פנאי ) (Leisure. תרומת ההשתתפות בפנאי לבריאותו ולרווחתו האישית (Well-being) של האדם, רבה. פנאי מוגדר כשימוש מכוון ובעל משמעות של זמן פנוי, לפעילות מהנה ומרעננת, הנבחרת באופן עצמאי ומשקפת את המוטיבציה האישית (2003 French,.(Passmore & השתתפות בעיסוק משתנה לאורך מעגל החיים ומושפעת ממאפייני גיל ומגדר (רוזנברג, 2007), דבר המחייב לבחון את ההשתתפות בפנאי בשלבי חיים שונים. פנאי הנו תחום עיסוק מרכזי גם בקרב אוכלוסיית בני נוער. בני נוער דיווחו שכמחצית מזמנם מנוצל לפעילות פנאי (2003.(Passmore, (2003) Passmore and French הציעו חלוקה של פעילויות פנאי, לפעילויות בעלות אופי אתגרי, חברתי וכזמן להירגעות out).(time פעילויות פנאי שכיחות בזמן הפנוי של בני נוער, המשקפות חלוקה זו, יכולות להיות: פעילות גופנית, הנחשבת פעילות אתגרית ויכולה להיות גם בעלת אופי חברתי והנה בעלת תרומה משמעותית לבריאותם של בני נוער ולעיצוב הרגלי בריאות בעתיד (2006 Wells,.(Hallal, Victora, Azevedo, & התנדבות בקהילה, אשר הנה פעילות חברתית בעיקרה, יכולה לתרום לבניית וגיבוש הזהות האישית של הנער/ה ולתחושת שייכות לחברה (2005 Youniss,.(Mclntosh, Mets, & שימוש במחשב וצפייה במרקע הטלוויזיה נועדו לרוב לשם מנוחה והירגעות ולעומת הפעילויות האחרות שתוארו, מדווח כי 60% מזמן השימוש במחשב של מתבגרים נעשה לבד ) in Roberts et al.,1999,.(subrahmanyam, Greenfield, Kraut, & Gross, 2001 שימוש בחומרים פסיכו- אקטיביים, כמו אלכוהול וסמים, מתרחש לרוב בזמן פנוי ויכול להיכלל כפעילות חברתית וכפעילות לשם הירגעות. תפיסת השימוש בחומרים פסיכו-אקטיביים כפעילות פנאי הינה חדשנית היות ושתיית אלכוהול הפכה להיות ממוסדת ומרכיב מרכזי בפנאי של צעירים (2006 Lombard,.(Wegner, Flisher, Muller, & כחצי מאוכלוסיית בני הנוער בארץ שותה משקאות אלכוהוליים וישנה מגמת עלייה בצריכת משקאות חריפים (בר המבורגר, אזרחי, רוזינר וניראל, 2009). ישנן עדויות על קשר בין צריכה גבוהה של אלכוהול לבין מעורבות בהתנהגויות סיכון אחרות (הראל, מולכו וטילינגר, 2003). גם השימוש בסמים כרוך בסיכונים משמעותיים לבריאותם ורווחתם של המעורבים בכך. בשנים האחרונות חל גידול מתמשך בשכיחות השימוש בסמים בקרב בני נוער וירידה בגיל תחילת השימוש (2004 al.,.(hibell et בארץ, למעלה מ- 10%

3 מבני הנוער דיווחו על שימוש כלשהוא בסם בלתי חוקי בשנת 2009 וקיימת עלייה בשימוש בסמים "כבדים" (בר-המבורגר ושות', 2009). נמצאו מעט מחקרים בריפוי בעיסוק ומדע העיסוק המתייחסים לפעילויות פנאי של בני נוער בכלל ובהקשר לשימוש בחומרים פסיכו-אקטיביים בפרט וטרם נערך מחקר המאפיין את תדירות ההשתתפות בפעילויות פנאי של אוכלוסיית בני הנוער בישראל, מזווית הראייה הייחודית למקצוע הריפוי בעיסוק. סקירת ספרות השתתפות בעיסוקים מטרת העל של מקצוע הריפוי בעיסוק הינה לעודד מעורבות בעיסוק על מנת לאפשר השתתפות במארג החיים. התמקדות המקצוע במעורבות בעיסוקים כמאפשרת השתתפות, תואמת את התהליך הכלל עולמי שהתרחש בשני העשורים האחרונים, בו המושג השתתפות הפך למרכזי ביותר בתחום הבריאות והמוגבלות (2003.(Baum, הסיווג הבינלאומי לתפקוד, מוגבלות ובריאות, ה-( ICF ),International Classification of Functioning, Disability and Health שפורסם על ידי ארגון הבריאות העולמי,(WHO) מייצג את המעבר מתפיסה רפואית של בריאות וחולי הממוקדת בלקות, לתפיסה ביו-פסיכו-סוציאלית הממוקדת בתפקוד האדם ובמעורבותו בעיסוקי היומיום בתחומי חייו השונים. במסמך זה, השתתפות הוגדרה כמעורבות האדם במארג החיים, בפעילויות יום-יומיות פורמאליות ובלתי פורמאליות המתרחשות בסביבות שונות ומייצגת את הרמה הגבוהה ביותר של תפקוד אנושי (2001,.(WHO ההשתתפות מחולקת לתחומי עיסוק שונים: פעילויות יומיום בסיסיות ואינסטרומנטליות, לימודים, עבודה, משחק ופנאי והשתתפות חברתית (ילון-חיימוביץ ושות', 2006). בנוסף לבחינת ההשתתפות דרך תחומי העיסוק השונים, ראוי להתייחס גם למדד התדירות, כמות הזמן המוקדש לעיסוק, כמרכזי ומשמעותי בהקשר לתרומתו לבריאות ואיכות חייו של האדם ),Forsyth, Mcconachie, Colver.(Jarvis, & Parkinson, 2006 מעבר להתייחסות להשתתפות הפרט בעיסוק, (2007) Wilcock הדגישה את החשיבות לעסוק בקשר בין בריאות האדם למעורבותו בעיסוקים, גם ברמה החברתית, בכדי לקדם בריאות באנושות כולה. מתוך הבנת הקשר בין האדם, עיסוקו והסביבה, מודל ה- Person Environment,(Law et.al.,1996) (PEO) - Occupation מתייחס לרמות שונות של התערבות בריפוי בעיסוק: בפרט, במשפחה, בקהילה וכן ברמה החברתית. המחקר הנוכחי עוסק ברמה החברתית, באוכלוסיית בני הנוער בישראל. בדומה לתפיסת החברה כלקוח במודל ה- PEO ובאופן רחב יותר, מדע העיסוק עוסק וחוקר תופעות עיסוקיות. מדע העיסוק החל להתפתח באופן פורמאלי בעשור האחרון של המאה העשרים. מדע זה מוגדר כמחקר שיטתי של האדם כיצור עיסוקי, תוך התייחסות למרכיבי צורה, תפקוד, משמעות, סוציו-תרבותיות והקשרים של ההיסטוריה העיסוקית בעיסוק האדם ) Clarck.(et.al., 1991 (1991) Clarck et.al הדגישו את חשיבות ההתייחסות לעיסוק כמושג מקיף ורב

4 מערכתי ואת הצורך במידע מתחומים שונים על מנת להבין את מורכבות העיסוק. במחקר הנוכחי תבחנה תופעות עיסוקיות אשר נחקרו רבות בדיסציפלינות אחרות, אך מעט במדע העיסוק כמו גם בריפוי בעיסוק. תופעות אלו תבחנה בהקשר של פנאי ובקשר בין עיסוק לבריאות, מתוך עולם התוכן של מקצוע הריפוי בעיסוק ומדע העיסוק. פנאי פנאי מוגדר כפעילות בלתי- מחייבת, המונעת על ידי צורך פנימי ומתקיימת בזמן שאינו מוקדש לעבודה, טיפול עצמי או שינה (ילון- חיימוביץ ושות', 2006). מאפיינים מרכזיים של פעילויות פנאי הנם: מוטיבציה פנימית, בחירה חופשית של הפעילות ויכולת לבצעה, סביבה חברתית ותרבותית, יצירתיות ורצון למימוש עצמי (1993 Hammarlund,.(Söderback & העיסוק בפנאי מספק צרכים אנושיים בסיסיים, תורם לתחושת רווחה ולמניעת חולי, מאפשר הבעה עצמית, התפתחות פיזית, יצירתיות, הרפתקנות ויציבות חברתית ורגשית (1993.(McCree, פנאי הנו תחום עיסוק מרכזי המתרחש במסגרת זמן פנוי (2011.(Wegner, חשיבות הפנאי והשפעתו נחקרה רבות בייחוד מאז המהפכה התעשייתית והוא מעסיק תיאורטיקנים רבים בכלל ובריפוי בעיסוק בפרט. מבחינה היסטורית ככל שמדינה נהפכה למתועשת יותר, כך גדל הזמן הפנוי של האנשים בה ומתרחב המושג פנאי 2004) Townsend,.(Christiansen & הספרות מצביעה על הבדלים בין מגדרים בהשתתפות בכלל ובמעורבות בעיסוקי פנאי בפרט (רוזנברג, ;2007 2009 Wegner,.(Tibbits, Caldwell, Smith, & כמו כן, מודלים עדכניים בריפוי בעיסוק מדגישים את הדינמיות הקיימת בביצוע העיסוקי ומצביעים על כך שההשתתפות משתנה לאורך מעגל החיים, מילדות ועד זקנה et.al.,1996).(baum, 2003 ; Law על פי מודל העיסוק האנושי (1995 (Keilhofner, המשחק, אשר פעילויות פנאי יכולות להיכלל בו, מלווה את האדם במעגל החיים, כשהתוכן והמבנה שלו משתנים עם ההתפתחות. לכן ישנה חשיבות לבחון את ההשתתפות בפנאי עבור המגדרים השונים ובשלבי התפתחות במעגל החיים. פנאי בבני נוער גיל הנעורים, המיוחס לשנים 12-18, הנו תקופה משמעותית מאוד בהתפתחות האישית של האדם ומהווה מעבר מילדות לבגרות. בתקופה זו הנער/ה עסוקים בבניית דימוי וזהות עצמית, תוך התנסות וחקירת כללי החברה ומערכות יחסים. חלק גדול מתהליך עיצוב אישיותם של מתבגרים מתרחש בזמנם החופשי, בין השאר במעורבותם בתחומי עיסוק מגוונים וחדשים (ציונית ותמיר, 2002). למעורבות בפנאי ישנה תרומה משמעותית בשנים אלו (2003 French,.(Passmore & השתתפות בפנאי ויצירה בילדות ובגיל ההתבגרות מוגדרת ב- ICF לילדים ונוער כ"מעורבות בכל צורה של משחק או פעילות יצירתית, פורמאלית או בלתי פורמאלית, כגון ספורט, בילוי, תחביבים, הירגעות, קריאה לשם הנאה וכו'". פנאי נקשר באופן מיוחד עם תרבותם של בני נוער ומדווח שכמחצית מזמנם של בני נוער מוקדש לעיסוקי פנאי (2003.(Passmore, במחקר איכותני שנערך באנגליה, 119 בני נוער בגילאי 12-18, תיארו את חוויתם ביחס לעיסוק בפעילויות פנאי, כמקושר לצמיחתם האישית ומסוגלותם העצמית, כהזדמנות להתנסות בחקירה של תפקידים חברתיים, לחוות אינטימיות, בחירה, אחריות, שליטה ולפתח ידע ומיומנויות ) & Passmore

5.(French, 2003 בנוסף ליתרונות אלו, במחקר אחר נמצא קשר חיובי בין השתתפות בני נוער בפעילויות פנאי לבין תחושת מסוגלות, חוללות עצמית וערך עצמי וכי למעורבות בפעילויות פנאי מסוימות (בייחוד בעלות אתגר או מטרה חברתית) ישנה השפעה חיובית על ההתפתחות הנפשית של המשתתפים (2003.(Passmore, פנאי בקרב נוער בישראל תרבות הפנאי בקרב האוכלוסייה היהודית בארץ דומה לתרבות הפנאי בעולם המערבי ועברה תמורות רבות בדפוסי הבילוי בזמן פנוי. היא כוללת כיום יותר צריכת תקשורת ושימוש באמצעי מדיה שונים, יציאה תכופה למקומות בילוי ולפעילויות בלתי פורמאליות (סואן ורבינוביץ, 2011). הנוער במדינת ישראל מהווה כ- 11% מהאוכלוסייה וגם הוא עובר שינויים בדפוסי הבילוי ובניצול שעות הפנאי (הררי- תאני, 2001; סואן ורבינוביץ, 2011). מתוך סיכום ממצאים של וועדת הכנסת והכנה לקראת קביעת חוק מנהל חדש הנוגע להקצאת משאבים לרשויות המקומיות לשם שיפור והרחבת אפשרויות הפנאי המוצעות לנוער, עולה כי על אף ההכרה של כלל הגורמים המעורבים בדבר חשיבות ניצול נכון של שעות הפנאי של ילדים ובני-נוער ולמרות ההשקעה הניכרת בתחום מצד גופים שונים, אין כיום גורם מרכזי המתווה מדיניות ברורה בתחום ולא נאסף לאחרונה מידע עדכני, מקיף ושיטתי על דפוסי הבילוי בשעות הפנאי של ילדים ובני-נוער תוך בחינת ההבדלים בהשתתפות בפעילויות אלה והסיבות להם (וייסבלאי, 2011 ב, עמ' 1). מדברים אלו עולה הצורך באיסוף מידע ואפיון ההשתתפות ב בפנאי של בני הנוער בארץ. אפיון וחלוקת פעילות הפנאי של נוער עיסוק בפנאי כולל מגוון פעילויות בעלי מטרות ואפיונים שונים. במחקר שנערך באנגליה בני נוער דנו בסוגי פעילויות הפנאי בהם הם מעורבים וחילקו אותם על פי מאפייני הפעילות לשלוש קבוצות: 1. פעילויות בעלות אופי אתגרי הכוללות אתגר ו/ או דרישה (כגון, אימון קבוצתי- ספורטיבי או מוזיקלי על בסיס קבוע) 2. פעילויות בעלות אופי חברתי, שמטרתן העיקרית הנה מפגש עם אנשים ו- 3. פעילויות כזמן להירגעות ומנוחה, שאופיינו כפעילות פאסיבית לרוב time).(passmore & French, 2003; Passmore, 2003) (out המחקר הנוכחי מתמקד בפעילויות פנאי אופייניות לבני נוער המשקפות את החלוקה שהוצגה: פעילות גופנית, התנדבות ומעורבות בקהילה, שימוש ומשחק מחשב, צפייה במרקע הטלוויזיה ושימוש בחומרים פסיכו- אקטיביים: אלכוהול וסמים.

6 טבלה 1 חלוקת פעילויות הפנאי על פי מאפייני פעילות מרכזיים (אתגרי, חברתי, הירגעות ומנוחה) * פעילות הפנאי מאפייני פעילות אתגרי חברתי הירגעות ומנוחה פעילות גופנית התנדבות צפייה בטלוויזיה שימוש במחשב שתיית אלכוהול שימוש בסמים *הערה: פעילויות אלו יכולות להיות בעלות מספר מאפיינים, על פי החלוקה הנ"ל, הטבלה מציגה את האפיון המרכזי עבור כל פעילות והעמקה תוסבר להלן. פעילות גופנית פעילות גופנית מוגדרת על פי ארגון הבריאות העולמי כתנועת הגוף המופקת משרירי שלד שדורשת הוצאת אנרגיה (2014.(WHO, במחקר זה פעילות גופנית מוגדרת כ"פעילות שמאיצה.(10,2006 את קצב הלב וגורמת להתנשם בכבדות בחלק מהזמן" (שאלון,HBSC עמ' על פי חלוקת פעילויות הפנאי שצוינה במחקרן של (2003), Passmore and French פעילות גופנית הנה פעילות אקטיבית אשר לרוב נושאת אופי אתגרי, כמו בתחרויות ספורט, על אף שיכולה להתאפיין גם בהיבטים חברתיים כגון במשחקי כדור קבוצתיים. בסקירת ספרות העוסקת בתרומתה של פעילות גופנית בגיל ההתבגרות לבריאות, עולה כי לפעילות גופנית ישנם רווחים רבים מבחינת בריאות פיזית ונפשית של המתבגר המעורב בה וכן תרומה בבניית שגרות חיים בריאות לעתידו. נמצא כי סיכויי התחלואה במגוון רחב של מחלות, בהתבגרות ובבגרות, כגון מחלות לב כרוניות, אסטמה ודיכאון, פוחתים כאשר מתבגרים משתתפים בפעילות גופנית קבועה. יחד עם זאת, מודגש כי תדירות ההשתתפות האופטימלית בפעילות גופנית אינה ברורה דיה ותלויה במטרת הפעילות הגופנית 2006) al.,.(hallal et על אף התרומה הגדולה לבריאות, דווח כי בתחילת גיל ההתבגרות קיימת ירידה דרסטית בפעילות הגופנית לעומת עלייה בפעילויות נייחות (2013 et.al.,.(taveras לעומת זאת, ציונית ותמיר (2002), מציינים כי בני נוער הקדישו יותר זמן במכוני כושר לעומת אוכלוסייה בוגרת בארץ. חשוב על כן לבחון מהי מידת ההשתתפות של בני נוער בפעילות גופנית והאם היא משתנה לאורך שנות ההתבגרות. מלבד הגיל, ממצאים שונים מצביעים על הבדל בין מגדרים בתדירות ההשתתפות בהתעמלות גופנית. במחקר בו נשאלו בני נוער על השתתפותם בפעילות גופנית ושימוש באמצעי מדיה שונים, נמצא כי בנים השתתפו בפעילות גופנית יותר מבנות ) Torsheim, Melkevik, Wold, 2010 (Lannoti, & מ. מצא זה עולה בקנה אחד עם מידע שפרסם מרכז המחקר והמידע של הכנסת ביחס למעורבות בני נוער בפנאי (וייסבלאי, 2011 ב), בו מצוין סקר שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כש 81.6% מהבנים דיווחו על שעסקו באופן פעיל בספורט בשנה

7 האחרונה לעומת 76.8% מהבנות. ממצאים אלו מחייבים המשך בדיקה והעמקה ביחס להשתתפותם של בני נוער בפעילות גופנית, בשל היותה כה משמעותית בתרומתה לבריאות לאורך תקופת ההתבגרות ובבגרות. התנדבות ומעורבות בקהילה התנדבות הנה מושג רחב הכולל בתוכו סוגים שונים של עשייה ופעילות, כאשר ניתן להגדירה כ"פעילות למען הזולת ולמען החברה מתוך רצון חופשי, ללא כפייה וללא קבלת תמורה כלכלית ישירה" (גדרון, 1988 בתוך בר, 2008). על פי חלוקת פעילויות הפנאי שהציעו Passmore and (2003), French התנדבות ומעורבות בקהילה הנה בעיקרה פעילות חברתית, שמטרתה הנה לרוב מפגש עם אנשים אחרים וסיוע להם, אך גם יכולה לשאת אופי אתגרי, כאשר הוגדרו דרישות ברורות ביחס לאופן הפעלת ההתנדבות. להתנדבות ומעורבות בקהילה יתרונות והשפעות חיוביות על רווחה אישית ואיכות חיים, הן למתנדב והן לחברה כולה (גרומב, 2011). עבור בני נוער, מעורבות בקהילה הנה חוויה מיטיבה ובעלת השלכות התפתחותיות חשובות. היא תורמת בבניית וגיבוש הזהות האישית, בפיתוח מיומנויות חברתיות וקשרים חברתיים, מפתחת את היכולת להשתלב בעולם התעסוקה, מקדמת התנהגויות עוזרות כלפי זרים ומגדילה את הסיכוי להצבעה בבחירות ולהשתתפות אזרחית פעילה בבגרות. בנוסף, התנדבות נמצאת בקשר עם הפחתת התנהגויות מסכנות כגון עבריינות ואלימות, כך שבני נוער המעורבים בהתנדבות נתונים פחות לסכנת הידרדרות (איכילוב, 2003; ארנון, 2011; בר, ; 2008 2005 et.al.,.(mclntosh בני נוער בארץ לוקחים חלק במגוון ארגונים ופעילויות בעלי אופי ותרומה שונים. תוכנית "מחויבות אישית- מעורבות בקהילה" מהווה המוקד המרכזי להתנדבות בני נוער בארץ (נים, 2011). התוכנית פועלת במסגרות החינוך מראשית שנות ה- 80 של המאה העשרים ומיועדת לתלמידי בית-הספר העל-יסודי, בעיקר בקרב כיתות י' ומטרותיה החינוכיות רבות, בין השאר הקניית ערכי התנהגות פרו- חברתית, הכרת מגוון אפשרויות תעסוקתיות, חיזוק הזיקה לקהילה ועוד (איכילוב, 2003). המשתתפים נדרשים לייחד לפחות שעתיים בשבוע מזמנם לפעילות למען הקהילה ומאז שנת הלימודים תשס"ג כל תלמיד הממלא את דרישות התוכנית זכאי ליחידת בגרות פנימית (וייסבלאי, 2011 א). ערוץ פעילות קהילתית אחר הנו תנועות הנוער, המיועדות לאוכלוסייה זו בפרט ומהוות מרכיב חשוב ונרחב בשעות הפנאי של הנוער (וייסבלאי, 2011 א). מסקר טלפוני שנערך בקרב 4000 בני נוער יהודים בארץ בגילאי 12-17, נמצא כי 32% מבני הנוער התנדבו במסגרת התנדבותית או חברתית כלשהי, מתוכם 9% התנדבו במסגרת מחויבות אישית בלבד ו- 23% התנדבו במגוון מסגרות אחרות. 23% מבני הנוער דיווחו כי הם אינם מתנדבים בשום מסגרת אולם התנדבו בעבר ו- 45% מבני הנוער דיווחו שלא מתנדבים ולא התנדבו בעבר. במסגרת סקר זה נמצא גם כי בנות ישראליות יהודיות מתנדבות יותר מבנים וכי שיעור ההתנדבות עולה עם הגיל, כך שבתיכון הוא גבוה יותר ביחס לתלמידי חטיבת הביניים (דגני ודגני, 2005). בהשוואה בינלאומית ל 153 מדינות בעולם, באינדקס הנתינה והתרומה העולמי, ישראל ממוקמת במקום ה 36. נראה מנתונים אלו כי פוטנציאל התרומה במסגרות התנדבות בישראל אינה ממומשת (גרומב, 2011), זאת על אף התרומה המשמעותית המתוארת למתנדב הצעיר

8 ולחברה כולה. לאור זאת, חשוב לבחון את השתתפותם של בני נוער בישראל בפעילות התנדבותית וכן ביחס להשתתפות בפעילויות פנאי אחרות. צפייה במרקע הטלוויזיה פיתוח מרקע הטלוויזיה, להלן: טלוויזיה, וכניסתו אל הבית הישראלי ביובל השנים האחרונות, שינה את דפוסי בילוי שעות הפנאי של הישראלי. בעקבות העלייה בזמן הפנוי, מבין פעילויות פנאי רבות, נמצא שהעלייה הניכרת ביותר הייתה בהקדשת זמן לצפייה בטלוויזיה (גולדברגר, 1995). אמנם כיום בשל הפיתוח הטכנולוגי הרב, צפייה נעשית גם באמצעי מדיה שונים ולהיפך, הטלוויזיה מאפשרת יותר בחירה ואקטיביות, כגון בשימוש בה למשחקים. יחד עם זאת, הצפייה בטלוויזיה מאופיינת כפעילות בעלת אופי סביל בעיקרה וניתן על כן לקטלגה כפעילות לשם הירגעות ומנוחה, על פי חלוקת פעילויות הפנאי במחקרן של (2003). Passmore and French סבילות זו הנה מוקד מרכזי למחקר הנוגע להשלכות הצפייה בטלוויזיה על בריאות. ישנן עדויות מצטברות על היותה גורם סיכון לבריאותם של ילדים ומתבגרים, בין השאר בשל קשרים שנמצאו בין צפייה בטלוויזיה להשמנת יתר, התנהגות אלימה והתנהגות מינית, פעילות גופנית ירודה ושימוש בחומרים מסוכנים 2006) Janssen,.(Mark, Boyce, & הצפייה בטלוויזיה תופסת את החלק הארי מבין אמצעי המדיה השונים, מבחינת שימוש של ילדים ונוער. al., (2010) Rideout et דיווחו כי הממוצע היומי של צפייה בקרב ילדים ונוער הגיע לארבע וחצי שעות ביום, טרם הוספת הזמן המוקדש למחשב ולאמצעי מדיה נוספים. ממוצע זה גבוה פי שתיים ויותר מהמלצת האקדמיה האמריקאית והקנדית לילד להגבלת זמן המסך הכולל של ילדים ונוער לשעתיים ביום (2001 Pediatrics,.(American Academy of מבחינת התפתחות גילאית, הם דיווחו על עלייה בכמות הזמן שמקדיש נוער לצפייה לעומת ילדים וכי בגילאים 11-14 שכיחות הצפייה היא הגבוהה ביותר. כמו כן הם מצאו כי בנים הקדישו יותר זמן לצפייה לעומת הבנות, ברוב אמצעי הצפייה. יחד עם זאת, לאורך תקופת המחקר, בין השנים 2004-2009, נמצאה ירידה של כחצי שעה ביום בזמן הצפייה, כשבמקביל החלה לעלות הצפייה באמצעות מכשירי מדיה שונים. בהשוואה בין-לאומית, עולה כי ישראל היא המדינה השנייה מבין 45 מדינות, מבחינת שיעור בני הנוער המשתמשים במחשב וצופים בטלוויזיה בזמנם הפנוי (הראל-פיש, קורן, פוגל-גרינולד, בן-דויד, ונווה, 2006). בשל כך ובשל ההשלכות על התנהגות ובריאות חשוב לבחון את השתתפותם של בני נוער בפעילות זו וביחס לפעילויות פנאי אחרות. שימוש במחשב שימושי המחשב מתפתחים כל העת, כך שהמחשב משמש היום למגוון מטרות שונות, כגון איתור מידע, רכישת מוצרים, תקשורת בין אישית, משחק, צפייה חופשית, האזנה למוזיקה, קריאה, כתיבה ועוד. בשל כך, ניתן להתייחס לשימוש במחשב כפעילות בעלת מספר מאפיינים, על פי חלוקת פעילויות הפנאי שציינו (2003): Passmore and French שימוש לשם הירגעות ומנוחה, כגון צפייה בסרט, כפעילות חברתית כגון בהתכתבות באמצעות דואר אלקטרוני ואולי אף כפעילות בעלת אופי אתגרי, כגון במשחק מחשב הכולל אתגר וכללים ברורים.

9 כיוון שהשימוש במחשב תופס חלק גדול ומשמעותי מזמנם של צעירים, חשוב לבחון את ההשלכות של השימוש בו על התפתחות, השתתפות ורווחה אישית al.,) Subrahmanyam et 2001). בסקירת ספרות שערכו (2001) Subrahmanyam et.al נבחנו השפעות המחשב על התפתחות פסיכולוגית, חברתית והתנהגותית בקרב ילדים ונוער. דווח על קשר חיובי בין משחק מחשב לתפקוד אקדמי גבוה ומיומנויות קוגניטיביות, כגון סריקה ויזואלית. כמו כן, הורים ראו במחשב מקור מרכזי ללמידה ורכישת ידע. לעומת זאת, נמצאו קשרים חיוביים בין משחק מחשב לבין אלימות במשחק חופשי וכן קושי להבחין בין דמיון למציאות, העלולה להוביל לפגיעה באדם ורכוש, בדומה להתרחשות במשחק מחשב. בני נוער משתמשים במחשב ובייחוד באינטרנט, יותר ממבוגרים (גרין, 2006) ואף יותר מילדים at.al.,2007).(taveras בין השנים 2004-2009 נמצאה עליה של כמעט חצי שעה יומית בשימוש במחשב שלא לצרכי בית ספר ומדווח על ממוצע של שעה ו- 45 דקות בשימוש יומי במחשב בקרב בני נוער בגילאי 11-14 ומעט פחות בגילאי 15-18. מבחינת הבדלי מגדר בנים דיווחו על שימוש גבוה יותר לעומת בנות, בייחוד במשחקי מחשב ווידאו ולעומת זאת בנות דיווחו יותר על שימוש ברשתות חברתיות במחשב יותר מבנים al.,2010).(rideout et חיזוק לכך ניתן לראות בעבודתו של בוכניק (2008) אשר מצא כי בנים מכורים יותר מבנות לאינטרנט. כיוון ששימושי המחשב מתרחבים והשלכתם על התפתחות והשתתפות רבה וכיוון שהשימוש במחשב נמצא בשיאו דווקא בשלב התפתחותי משמעותי כל כך, חשוב לחקור תופעה ופעילות זו בהקשר עיסוקי בקרב בני נוער. שימוש בחומרים פסיכו- אקטיביים חומרים פסיכו-אקטיביים מוגדרים כחומרים המשפיעים על הכרה, התנהגות ותהליכים מנטאליים (מרצ'בסקי ואלישע, 2000). שימוש לרעה מוגדר כשימוש בחומר פסיכו-אקטיבי שלא למטרות רפואיות, אלא לשם השגת תחושה סובייקטיבית של הנאה (פרנק, וון-פרק ושול, 1995). מקובל לסווג את סוגי החומרים על פי השפעתם על פעילות מערכת העצבים המרכזית לארבע קבוצות עיקריות: סמים מדכאים/ מרגיעים כגון אלכוהול, סמים מעוררים/ ממריצים כגון קפאין, סמי הזיה כגון L.S.D. וסמים משככי כאבים/ אופיואידים כגון מתדון (מרצ'בסקי ואלישע, 2000; פרנק ושות', 1995). חלוקה אחרת הנה התייחסות החוק לחומרים אלו, כאשר חלקם נחשבים חוקיים לשימוש, עם מגבלה על מכירתם לצעירים, כגון סיגריות ומשקאות אלכוהוליים וחלקם אינם חוקיים לשימוש ולמסחר, שלא למטרות רפואיות, כגון, סמים ותרופות (רהב ושות', 2001). על פי סיווגן של (2003), Passmore and French ניתן להתייחס לשימוש בחומרים פסיכו- אקטיביים, כפעילות פנאי שמטרתה העיקרית הנה הירגעות, לאור הבנת השפעותיהם על מצב מנטאלי ונפשי, אשר בגינם פונים אליהם צעירים רבים. לשימוש בחומרים פסיכו- אקטיביים השלכות רבות על בריאות והשתתפות. שימוש בהם מזוהה כגורם עיקרי לתחלואה ולמוות הנגרם מתאונות דרכים, טביעה, התאבדות וכד' (מהל, 2001). כמו כן, נמצא קשר חיובי בין שימוש בחומרים פסיכו-אקטיביים והתנהגות אלימה (הראל ושות', 2003). שימוש חוזר בחלק מחומרים אלו עלול להוביל לתלות נפשית ו/או גופנית, עד כדי התמכרות, מצב המסכן חיים (פרנק ושות', 1995).

10 השימוש בחומרים פסיכו-אקטיביים הנה תופעה הולכת וגדלה (2004 Moyers,.(Stoffel & גם בקרב נוער בארץ בולטת בשנים האחרונות עלייה בשימוש בחומרים פסיכו-אקטיביים וירידה בגיל התחלת השימוש (מהל, 2001). כמו כן, לאורך גיל ההתבגרות השימוש בחומרים אלו גדל (בר- המבורגר ושות', 2009). דווח בשנת 2001 כי 10.5% מבני הנוער בארץ משתמשים בחומרים פסיכו- אקטיביים, לעומת 6.4% בשנת 1989 (רהב ושות', 2001). כמו כן דווח על שימוש גבוה יותר בקרב בנים לעומת בנות ברוב החומרים הפסיכו-אקטיביים (בר- המבורגר ושות', 2009). ניתן לראות בשימוש בחומרים פסיכו-אקטיביים תופעה רב ממדית, המעסיקה דיספלינות רבות ונבחנת בהקשר ביו-פסיכו-סוציאלי, בין השאר בשל העלייה בשכיחותה והשלכותיה החמורות על בריאות והשתתפות (מהל, 2001 ; 2003,.(Fries בשנים האחרונות החלה להיחקר תופעת השימוש בחומרים פסיכו אקטיביים במקצוע הריפוי בעיסוק גם בהקשר לפנאי ובמיוחד ביחס לחוויית שעמום בזמן הפנוי. במחקרים עדכניים עולה כי נוער משתמש באלכוהול וסמים בזמנם הפנוי ובייחוד בהקשר של מסיבות ומפגשים חברתיים (2011 Wegner,.(Wegner, et.al., ;2006 בשל זאת, מחקר זה מתייחס אל שתיית אלכוהול ושימוש בסמים כפעילות פנאי בה משתתפים בני נוער. כמו כן, מחקר זה נענה לקריאתם של מרפאים בעיסוק לקחת חלק בחקר השימוש בחומרים פסיכו- אקטיביים בקרב נוער מתוך תפיסה עיסוקית ) ;Wegner, Stoffel & Moyers, 2004 2011). כיוון שמדובר בקשת רחבה של חומרים הנבדלים זה מזה באופן השימוש, במעמדם החוקי ובהשפעותיהם, ישנה חשיבות להתייחס אליהם בנפרד. במחקר זה יבחנו צריכת אלכוהול שלא למטרות דת וסמים מסוג קנאביס ואקסטזי. לאחר התייחסות לחומרים אלו בנפרד, יובאו מחקרים מעולם התוכן של מקצוע הריפוי בעיסוק הנוגעים לשימוש בחומרים פסיכו- אקטיביים בהקשר לפנאי בקרב בני נוער ובעקבותיהם תוצגנה מטרות המחקר. שתיית אלכוהול אלכוהול הנו חומר פסיכו- אקטיבי הנחשב חומר מדכא במערכת העצבים המרכזית. השפעתו בתחילה מעוררת וגורמת לאופוריה ולשחרור מעצורים ואחר כך מדכאת ומרדימה (אשכנזי, 2001). השימוש באלכוהול מעוגן בתרבות ובמנהגים חברתיים כקשור לאירועים חגיגיים, עד כי לעיתים אינו נתפס כסם בעל השפעה מזיקה (אשכנזי, 2001). במחקר שנערך באנגליה נמצא בקרב 700 בני נוער שהשימוש באלכוהול מהנה ומקובל במסיבות עם משפחה וחברים ) al., Wegner et 2006). מתוך כך, ניתן לקטלג את שתיית אלכוהול, על פי סיווג פעילויות הפנאי שהציעו (2003), Passmore and French כפעילות פנאי בעלת אופי חברתי, מעבר לתפיסתה כפעילות לשם הירגעות. ישנם סוגים שונים של משקאות אלכוהוליים, כגון בירה ויין, אך השפעתם דומה. האלכוהול נחשב סם חלש ביותר, משום שנחוצה כמות גדולה באופן יחסי כדי ליצור את ההשפעה הפסיכו- אקטיבית הרצויה (מרצ'בסקי ואלישע, 2000). הכמות הדרושה ליצירת השפעות התנהגותיות שונה בהתאם לרגישות הפרט ולהרגלי השימוש. שימוש מזדמן לא בהכרח יפתח תלות ו/או התמכרות, אך אחוז לא קטן מבני הנוער מתחילים להשתמש באלכוהול כנורמה חברתית ונסחפים עד כדי התמכרות (מהל, 2001). צריכת אלכוהול עלולה לגרום לנזקים גופניים חמורים. שימוש

11 ממושך עלול להוביל לפגיעה בתפקוד הכבד וכלי הדם ולפגיעות מוחיות כגון בזיכרון ) National Alcoholism, 2000.(Institute of Alcohol Abuse and צריכת כמות גדולה של אלכוהול בטווח זמן קצר פוגעת בשתי מערכות חיוניות ביותר לבטיחותו ובריאותו של האדם: במערכת המוטורית, על ידי האטה בפעילות השרירים ופגיעה בשיווי משקל, ובמערכת השיפוטית כגון בזמן תגובה ארוך יותר והתנהגות לא מרוסנת ואף אלימה (אשכנזי, 2001; מרקביץ', 2000). פגיעות אלו גורמות לבני נוער תחת השפעת אלכוהול להיות חשופים למצבי סיכון רבים כגון תאונות דרכים, קטטות, אונס, הדבקות במחלות מין, נזק לרכוש וכד' ) ;2002, Markowits Grossman &.(Perkins,2002 ;Shears, Edwards, & Stanly, 2006 בשל הסכנות הטמונות בשימוש באלכוהול, נחקק בישראל בשנת 2010 חוק "המאבק בתופעת השכרות" אשר אוסר החזקת משקאות אלכוהוליים בשעות הלילה במקום ציבורי, מלבד מכירה בפאבים או מסעדות, וכי קטינים (מתחת לגיל 18) אינם רשאים לשתות או להחזיק משקה המכיל אלכוהול במקום ציבורי בכל שעות היממה. כמו כן, החוק קובע כי "מי שקונה אלכוהול עבור קטין או מי שמספק אלכוהול לקטין עובר על החוק" (חוק המאבק בתופעת השכרות, 2010, עמ' 505). יחד עם זאת, אין החוק אוסר על קטינים צריכת אלכוהול במקום פרטי. מדיווחי הרשות למלחמה באלכוהול וסמים על המצב בארץ, עולה כי כחצי מהאוכלוסייה הצעירה התנסתה בשתיית משקאות אלכוהוליים וישנה מגמת עלייה בצריכת משקאות חריפים (בר המבורגר ושתו',.(2009 שימוש בסמים: קנאביס הקנאבינואידים הנה קבוצת סמים המופקים מצמח הקנאביס ומקובל כיום להתייחס אליה כקבוצה עצמאית, מבחינת חלוקת החומרים הפסיכו-אקטיביים שהוזכרה לעיל, כיוון שיש לה מאפיינים הן מדכאים והן מעוררי הזיות (מרצ'בסקי ואלישע, 2000). ישנן עדויות כי נעשה שימוש בצמח הקנאביס לאורך ההיסטוריה העתיקה וכן במאות האחרונות, בין השאר לצרכי רפואה ופולחן דתי (2001a.(Kalant, משפחת הקנאבינואידים כוללת את המריחואנה המופקת מהעלים העליונים ומהגבעול שעוברים תהליך של קיצוץ וייבוש, את החשיש המופק מנוזל הנפלט מהגבעול ומהעלים, ואת הג'אראס (חשיש הודי) המופק מתפרחת הצמח. החומר הפעיל העיקרי בקנאבינואידים הוא.(Tertahydrocannabinol) THC ה THC גורם לתאי המוח לשחרר דופאמין היוצר תחושת אופוריה (מרצ'בסקי ואלישע, 2000; שופמן וגורני, 2008). בשנות התשעים של המאה העשרים התגלו קולטנים מיוחדים לקנאביס במוח, המרוכזים באזורים האחראים על שליטה מוטורית (2003,.(Fries גילוי זה היווה הסבר חשוב למנגנון הפעולה ולהשפעות החומר על המשתמש. תחושת האופוריה, המוכרת גם בסמים אחרים, יוצרת דחף לשימוש חוזר הגורם לתחושת עוררות ושינויי מצב רוח, לצד קושי בביצוע תהליכי חשיבה, ליקוי בזיכרון לטווח קצר, הפרעות בתפיסת הזמן ועוד (מרצ'בסקי ואלישע, 2000). בשל שינויים אלו, לשימוש בקנאביס ישנן השלכות משמעותיות על בריאות ורווחה אישית. (מרצ'בסקי ואלישע, 2000). שימוש מתמשך עלול להוביל לפגיעה במערכות גוף כגון, הלב, הפריון והריאות וכן להתפתחות סוגים שונים של סרטן בעיקר בחלל הפה, בלשון, בצוואר וב ר יאות

12 (2001.(Ashton, סכנה אחרת נוגעת לנהיגה תחת השפעת הסם. אמנם יש החלוקים על ממצאים אלו, אך מחקרים שונים הצביעו על כך שמריחואנה פוגעת בכושר הנהיגה אף בטווח של עשרים וארבע שעות ויותר לאחר העישון (שופמן וגורני, 2008). Swift (2013) Copeland, Rooke, and מתארים את השפעת השימוש בקנאביס על בריאות נפשית בקרב מתבגרים, כך שהוא נמצא מנבא של הפרעות נפשיות שונות כגון חרדה ודיכאון. כמו כן, ישנה השפעה שלילית על התפתחות פיזית וקוגניטיבית של מתבגרים עקב שימוש מתמשך במריחואנה (שופמן וגורני, 2008). בדבר ההשפעה לטווח ארוך והיות החומר גורם להתמכרות ותלות פיזית, קיימת מחלוקת בספרות (מרצ'בסקי ואלישע, 2000; 2001.(Ashton, בשל השימוש בקנאביס גם לצרכי רפואה והדעות החלוקות בדבר השפעותיו, מעמדו החוקי של הקנאביס שנוי במחלוקת ) & Giovannoni, Baker, Pryce,.(Thompson, 2003 אמנם הוא נאסר ומוטלים עונשים על יצור, סחר ושימוש בו ברוב מדינות העולם, אך נשמעות גם קריאות להפחית את חומרת מעמדו החוקי ולהפכו ללגאלי (2003.(Fries, הקנאביס נחשב לסם "קל" ולנפוץ ביותר בעולם (2008.(Xiao, 99.6 מיליון אזרחים בארצות הברית מעל גיל 12 דיווחו שהתנסו בעישון מריחואנה לפחות פעם אחת בחיים,Xiao) 2008). בסקר אפידמיולוגי מקיף שבוצע בישראל נמצא כי 6% מהתלמידים המתבגרים (בני 18-12) השתמשו שימוש כלשהו במריחואנה או בחשיש בשנה האחרונה וכי בנים דיווחו על אחוז גבוה יותר מאשר בנות. בקרב המתבגרים שאינם לומדים בבתי ספר או אינם לומדים באופן מלא בבתי ספר (נוער מנותק) היה הנתון המקביל גבוה פי שלוש 15-14% (פיש ושות', 2011). אקסטזי אקסטזי, ששמו המדעי (MDMA) 3,4-methylenedioxy-N-methylamphetamine יוצר כחומר סינטטי לראשונה בשנת 1913. עד 1953 הוא נמכר כתרופת הרזיה ולאחר מכן נעשה בו שימוש כתרופה לסיוע בטיפול פסיכיאטרי. בשנות השמונים של המאה העשרים הוא נאסר לשימוש חוקי בארצות שונות וסווג ברשימת החומרים האסורים המזיקים ביותר. בישראל הוא הוכנס לרשימת החומרים האסורים על פי פקודת הסמים המסוכנים בשנת 1991 (מרצ'בסקי ואלישע, 2000). האקסטזי נצרך ככדור ומיוצר באופן בלתי חוקי. החומר מהווה תרכובת סינטטית של חומר ממריץ וחומר מעורר הזיות, הגורם לשחרור מוגבר של נוירוטרנזמיטורים אדרנלין, דופאמין וסרטונין, לסינפסה הבין- תאית (2001b.(Kalant, לשימוש באקסטזי השפעות קשות על בריאות ותפקוד, אשר עלולות לפגוע באופן ישיר על איכות חיים והשתתפות. בטווח הקצר החומר גורם לעלייה בערנות ובתחושת האנרגיה, כולל תחושת אופוריה וחברותיות. משתמשים מדווחים על תלונות גופניות במהלך השימוש ומיד לאחריו וביניהן, כאב ראש, עלייה במתח שרירים, בחילה, ראייה מטושטשת, יובש בפה וחוסר שינה. יום או יומיים לאחר השימוש מופיעים, בדרך כלל, קשיי ריכוז, דיכאון, חרדה ועייפות. במינון גבוה, אקסטזי עלול לגרום לשינויים כימיים במערכת העצבים המרכזית ולהזיק למערכות הלב, הדם, השרירים, הכליות והכבד. נזקים אלו עלולים להוביל לחום גבוה, איבוד נשימה ועד מוות, בשל התמוטטות מערכות הגוף (2001b.(Kalant, זאת ועוד, ישנן עדויות שהשימוש באקסטזי עלול לדרבן התפרצות של מחלות נפש (מרצ'בסקי ואלישע, 2000). השפעות אלו תלויות בתכיפות

13 השימוש ובגובה המינון. חשוב לציין כי תופעות לוואי קשות עשויות להתרחש גם לאחר שימוש חד-פעמי בחומר, עקב רגישות יתר של המשתמש או גורמים פרמקולוגיים כגון ריכוז גבוה במיוחד.(Kalant, 2001b) כדורי האקסטזי הנם פופולאריים ביותר בקרב בני נוער בארץ ובמדינות מערביות אחרות (מרצ'בסקי ואלישע, 2000). השימוש באקסטזי מתאפיין בעיקר בצריכה על ידי מתבגרים וצעירים במסגרת בילוי במסיבות ריקודים, בשל היותו מעורר ונתפס כמגביר את יכולת הריקוד ) Kalant, 2001b). מנתוני הרשות למלחמה בסמים ואלכוהול משנת 2009, עולה כי בקרב נוער לומד ישנה מגמת עלייה בשימוש בסם וכי בנים משתמשים בו יותר מבנות (פיש ושות', 2011). בשל חומרת ההשפעה על בריאות והשכיחות הגבוהה יותר של שימוש בחומרים פסיכו-אקטיביים בקרב בני נוער, חשוב לבחון את תדירות השימוש ואת הקשרים בין מעורבות בשימוש בסמים לבין מעורבות בפעילויות פנאי אחרות במסגרת הזמן פנוי. מחקרים בריפוי בעיסוק בנוגע לשימוש בחומרים פסיכו- אקטיביים בקרב בני נוער בהקשר של פנאי בהקשר לשימוש בחומרים פסיכו-אקטיביים בקרב נוער, לא רק כתופעה אלא אף כפעילות בשעות פנאי, נמצאו מחקרים בודדים המהווים התייחסות ראשונית במקצוע הריפוי בעיסוק. מחקרים אלו בחנו ברובם את הקשר בין שעמום בשעות פנאי לבין התנהגות מסוכנת, בכללה שימוש בחומרים פסיכו-אקטיביים. במחקר שנערך ב Cape Town שבדרום אפריקה, בו השתתפו 621 תלמידים בכיתות ח' ו- יא', לא נמצא קשר מובהק בין שימוש באלכוהול, טבק ומריחואנה, לבין דיווח על שעמום בשעות פנאי. זאת על אף שבני הנוער דיווחו כי חוו שעמום בשעות פנאי Wegner (2006 al.,.(et בסקירת ספרות שבחנה את הקשר בין שעמום בפנאי והתנהגויות מסוכנות, כולל שימוש בחומרים פסיכו-אקטיביים, נמצאו 25 מחקרים רלוונטיים עבור טווח גילאי 9-30 אשר נערכו במדינות ארצות הברית, קנדה, אוסטרליה ודרום אפריקה. נמצאו הבדלים בין מדינות בזמן המוקדש לפעילות פנאי ובפעילויות הפנאי השכיחות וכן ממצאים סותרים ביחס לקשר בין שעמום בפנאי לשימוש בחומרים פסיכו- אקטיביים (2009 Flisher,.(Wegner & מחקר אחר שנערך אף הוא בדרום אפריקה, מציג את חשיבות הבנת מעורבות בני נוער בפנאי בהקשר של מניעת שימוש בחומרים פסיכו-אקטיביים. במחקר זה אופיינה מעורבותם של נוער בפעילויות פנאי ונבדק הקשר בין מעורבות זו לבין שימוש בחודש האחרון באלכוהול, טבק ומריחואנה. המחקר נערך בקרב 3497 בני נוער מדרום אפריקה בכיתה ח' ובוצע בעזרת שאלונים למילוי עצמי. כיוון שהספרות מצביעה על הבדלים בין בנים לבנות במעורבות בפנאי, הניתוחים הסטטיסטיים נערכו עבור כל מגדר בנפרד. בשלב הראשון אופיינה המעורבות בפנאי על ידי יצירת פרופילים מרכזיים. עבור הבנים נוצרו 5 פרופילים של מעורבות בפנאי על פי תשובות שהתקבלו בשאלון: לא מעורב, מעורב בספורט והתנדבות, מעורב באופן מגוון- יצרנות ותחביבים, מעורב באופן מגוון- אמנות ומעורבות גבוהה בכל סוגי הפעילויות. לעומתן, מעורבותן של הבנות אופיינה ב 4 פרופילים: לא מעורבת, לא מעורבת אך מעורבת חברתית, מעורבת במספר פעילויות ומעורבות גבוהה בכל. בשלב השני, נבדק הקשר בין הפרופילים הללו לדיווח על שימוש באלכוהול, טבק ומריחואנה בחודש האחרון. נמצא קשר מובהק כך שברוב המקרים הבנים והבנות שצרכו חומרים

14 אלו בחודש האחרון, היו בסבירות נמוכה יותר להשתייך לפרופיל של חוסר מעורבות, בהשוואה לשאר הפרופילים. ניתן להסיק מכך, שבני הנוער שדיווחו על שימוש בחומרים אלו היו גם מעורבים בפעילויות פנאי שונות (2009 al.,.(tibbits et כיוון שמחקר זה נערך בהקשר תרבותי מסוים, ישנה חשיבות להמשיך ולבחון את מאפייני ההשתתפות של בני נוער ישראליים בפעילויות פנאי ואת היחס לשימוש בחומרים פסיכו-אקטיביים. לאור ממצאים אלו ולאור הבנת ההשלכות של שימוש בחומרים פסיכו-אקטיביים לבריאות ורווחה אישית, חשוב לבחון האם קיים ומהו פרופיל המעורבות בפעילויות הפנאי של בני נוער בארץ, האם ניתן לנבא את אי השימוש בחומרים פסיכו-אקטיביים, זאת מתוך הבנת הקשר בין עיסוק לבריאות. כפי הידוע, עד כה טרם נערך מחקר בארץ באוכלוסיית בני הנוער הבריאים בנושא פעילויות פנאי מתוך הסתכלות עיסוקית ובפרט בהתייחסות לשימוש באלכוהול וסמים כפעילות פנאי. מטרת המחקר וחשיבותו מטרות מחקר זה הינן: לבחון את תדירות ההשתתפות של בני נוער בישראל בפעילויות הפנאי: פעילות גופנית, התנדבות, צפייה בטלוויזיה, שימוש במחשב, שתיית אלכוהול ושימוש בקנאביס ואקסטזי. לאפיין את תדירות ההשתתפות בפעילויות פנאי של בני נוער בישראל על ידי בחינת ההבדלים בין מגדר וגיל לאורך ההתבגרות והקשרים בהשתתפות בין הפעילויות הנ"ל. לאור זאת, לבחון האם השתתפות בפעילויות פנאי ובאילו תוכל לנבא את אי השימוש באלכוהול וסמים..1.2.3 חשיבות המחקר הנוכחי לשדה הקליני והמחקרי של מקצוע הריפוי בעיסוק, הנה בשתי רמות: הבנת עיסוק כמקדם לעומת פוגע בבריאות בהקשר של פעילויות פנאי, הייחודית למקצוע ולמדע העיסוק העוסקת בקשר בין עיסוק לבריאות. מתוך הראייה.1 בניית פרופיל מעורבות בפנאי עבור אוכלוסיית בני הנוער בישראל, כשלב מקדים לקראת שותפות בתוכניות מניעה והתערבות מזווית ראייה עיסוקית, וזאת בייחוד בשל המחקר המועט בנושא זה במקצוע הריפוי בעיסוק בכלל ובארץ בפרט..2

15 שיטות המחקר שאלות והשערות המחקר שאלה 1: מהו פרופיל תדירות ההשתתפות בפעילויות פנאי מסוג פעילות גופנית, התנדבות, צפייה בטלוויזיה, שימוש במחשב, שתיית אלכוהול ושימוש בסמים, בקרב בני נוער בישראל, כפי שימצא בתגובות להיגדים במדדים מתוך שאלון התנהגויות בריאות בקרב בני נוער בישראל? יבדקו הבדלים בין מגדרים ושכבות גיל בהשתתפות בפעילויות הפנאי בהתאם להשערות: השערות 1.1) ימצאו הבדלים מובהקים סטטיסטית בתדירות ההשתתפות בפעילות גופנית, בין מגדרים כך שבנים ישתתפו יותר מבנות, ובין גילאים כך שבוגרים ישתתפו יותר מצעירים. 1.2) ימצאו הבדלים מובהקים סטטיסטית בתדירות ההשתתפות בהתנדבות, שבנות ישתתפו יותר מבנים, ובין גילאים כך שבוגרים ישתתפו יותר מצעירים. בין מגדרים כך בין מגדרים כך שבנים בין מגדרים כך שבנים 1.3) ימצאו הבדלים מובהקים סטטיסטית בתדירות הצפייה בטלוויזיה, יצפו יותר מבנות, ובין גילאים כך שבוגרים יצפו יותר מצעירים. 1.4) ימצאו הבדלים מובהקים סטטיסטית בתדירות השימוש במחשב, ישתמשו יותר מבנות, ובין גילאים כך שבוגרים ישתמשו יותר מצעירים. 1.5) ימצאו הבדלים מובהקים סטטיסטית בתדירות שתיית אלכוהול, בין מגדרים כך שבנים ישתו יותר מבנות, ובין גילאים כך שבוגרים ישתו יותר מצעירים. ימצאו הבדלים מובהקים סטטיסטית בתדירות השימוש בסמים, בין מגדרים כך שבנים (1.6 ישתמשו יותר מבנות. שאלה 2: אילו קשרים מובהקים ימצאו בהשתתפות בין פעילויות הפנאי הנ"ל, להצביע על פעילויות המנבאות אי שימוש באלכוהול וסמים? והאם ניתן מבנה המחקר המחקר הנוכחי הנו מחקר תיאורי וקורלטיבי שעוסק באפיון תדירות השתתפות בני נוער בארץ בפעילויות פנאי, והנו חלק ממחקר רחב יותר הבנוי כמדגם שכבות. אוכלוסיית המחקר המדגם כלל 4085 נבדקים ישראלים, בנים ובנות, בכיתות ו', ח', ו- י', המקבילות לשלוש שכבות גיל: 13, 11, ו- 15. המדגם היווה חלק ממחקר בינלאומי של ארגון הבריאות העולמי,(WHO) שנקרא.(HBSC) Health Behaviors in School - Aged Children הנתונים נאספו בבתי ספר הנמצאים בפיקוח משרד החינוך במדינת ישראל, במגזרים ממלכתי וממלכתי- דתי, על פי שיטת הדגימה שנקבעה עבור כל המדינות שהשתתפו במחקר. זהו מדגם שכבות כשיחידת הדגימה היוותה כיתה בבית הספר. משרד החינוך הנפיק רשימה של בתי הספר אשר בפיקוחו, מספר כיתות בשכבה ומספר תלמידים בכל כיתה. בכל אזור גיאוגרפי נדגמו בתי ספר מתוך הרשימה.

16 בכל בית ספר נדגמו הכיתות בצורה אקראית. במדגם נכללו כל התלמידים שהיו נוכחים בבית הספר ביום העברת השאלון. לאחר שנדגמה כיתה אחת בבית ספר מסוים, נדגמו עוד כיתה אחת או שתיים באותו בית הספר. לא נדגמו יותר משתי כיתות מאותה שכבה באותו בית ספר, ובדרך כלל שלוש הכיתות שנדגמו היו משלוש שכבות גיל שונות. לא הוגדרו קריטריוני הוצאה והכללה. מרשימות הדגימה נשרו 11 כיתות בהן לא הועברו שאלונים בשל סיבות של סירוב מורה או מנהל בית הספר, ביטול בשל טיול וכד'. אחוזי היענות במילוי השאלון היו גבוהים: 94.4% מבתי הספר ו- 99% מהילדים שנכחו בכיתה. גודלו של המדגם אפשר התגברות על הטיה בשל עמדות ודפוסי התנהגות דומים בין הנבדקים בשל היותם מאותה כיתה ו/או בית ספר, העלולים להשפיע על הממצאים וליצור תלות בין הנבדקים (הראל- פיש, קורן, פוגל- גרינולד, בן דוד ונוה, 2009). טבלה 2 התפלגות המדגם על פי מגדר ושכבת גיל כיתה ו' כיתה ח' כיתה י' סך הכול 1797 591 598 608 בנים N 44 40.3 45.7 % מתוך שכבה 46.5 2288 877 711 700 בנות N 56 59.7 54.3 % מתוך שכבה 53.5 4085 1468 1309 1308 סה"כ כלי המחקר שאלון HBSC ישראל 2006 שאלון התנהגויות בריאות בקרב בני- נוער - הנו שאלון לדיווח עצמי, המבוסס על שאלון ה,HBSC המשמש כסקר בינלאומי בתיאום עם ארגון הבריאות העולמי. הסקר נערך כל ארבע שנים ב- 43 מדינות בצפון אמריקה ואירופה, בשפות שונות. מטרת כלי זה הנה לזהות ולעקוב אחר התנהגויות סיכון ובריאות וסגנונות חיים בקרב בני נוער מתרבויות שונות, במגמה לקדם בריאות בעזרת שינוי בחקיקה, קביעת פוליסות ביטוח וכד'. השאלון פותח בשנת 1982 על ידי צוות חוקרים בינלאומי ) Dallago, Kuntsche, Overpeck, & 2008). השאלון הישראלי שהועבר בשנת 2006, בממצאיו נעשה שימוש במחקר הנוכחי, כולל 14 מדדים במגוון רחב של תחומים המרכיבים את חיי היומיום של בני נוער בישראל, כגון, תפיסות וחוויות בבית הספר, ניצול שעות פנאי וכד'. סולמות המדידה מגוונים, בהתאם לשאלות במדדים השונים. מרבית מהשאלות נמדדו בסולם של 4-7 אפשרויות בחירה. לחלק מהשאלות נוסחו תשובות ספציפיות, כגון, "האם אתה יודע לשחות?" כשאפשרויות הבחירה הן כן ולא. המדדים המתייחסים ליחסי מין ושימוש בסמים יועדו לתלמידי כיתות י' בלבד. השאלון מולא על ידי הנבדקים באופן עצמאי, כשאופן ההעברה היה סימון התשובה המתאימה ביותר. הערכת הזמן למילוי השאלון כולו היתה כ- 45 דקות (2008 al.,.(kuntsche et השאלון הסטנדרטי הבינלאומי

17 פותח בשפה האנגלית. השאלון הישראלי תורגם על ידי צוות ישראלי ולאחר מכן תורגם חזרה לאנגלית בעזרת מתרגמים אחרים. תהליך זה התבצע בכל המדינות המשתתפות בסקר בהן היה צורך בתרגום השאלון. באופן זה נערך מעין תיקוף של השאלון המתורגם (הראל- פיש ושות', 2009). במחקרים במדינות אחרות נערכו מבחני מהימנות מבחן חוזר, כגון בסין, עבור 23 פריטים מהשאלון שתורגם לסינית, נמצאה מהימנות בינונית- גבוהה עד גבוהה מאוד ) 2010 al.,.(liu et בדיקת תוקף תוכן ומהימנות מבחן חוזר ועקיבות פנימית, נערכה בנורבגיה עבור חלק בשאלון המתמקד בתלונות גוף סובייקטיביות, והתוצאות היו מספקות (2001 Wold,.(Haugland & לא נמצאו מדדים פסיכומטריים לשאלון בגרסתו העברית. במחקר זה אתייחס לחמישה מדדים שנגזרו מתוך השאלון (ראה פרק עיבוד נתונים) המשקפים את פעילויות הפנאי של בני נוער לאחר שעות הלימודים: פעילות גופנית, התנדבות ומעורבות בקהילה, פעילות פנאי- מחשב וטלוויזיה, שתיית אלכוהול ושימוש בסמים. הליך המחקר איסוף הנתונים נעשה ביוני 2006 על ידי מראיינים מקצועיים של מכון "פור"י" ומכון "מסאר", שהונחו על ידי צוות המחקר ונכחו בכיתות בעת מילוי השאלונים. שאלון המחקר היה אנונימי ונשמרה סודיות לכל אורך מילוי השאלון וקידוד הנתונים. השאלון זוהה בעזרת קוד נבדק שכלל קוד בית ספר, קוד כיתה וקוד לתלמיד. כל השאלונים הוכנסו למעטפות מיד לאחר שמולאו ונחתמו מידית עד להעברתם למכון המחקר. המידע על זהות הכיתה ובית הספר הופרדו ממאגר הנתונים בשלבים ראשוניים של העבודה, כך שלא ניתן היה לזהות את המוסדות או הכיתות שהשתתפו במחקר לפי הקידוד הקיים במאגר הנתונים. הנתונים הגולמיים הועברו ממכון המחקר בארץ גם לאוניברסיטת ברגן שבנורבגיה, המרכזת את המדגמים מכל המדינות המשתתפות לקובץ נתונים בינלאומי אחיד (הראל- פיש ושות', 2009). עיבוד הנתונים כל הנתונים נותחו באמצעות תוכנת IBM-SPSS 20. גרסה התפלגות התגובות על ההיגדים הפשוטים נותחה באמצעות הצגת שכיחויות. המדדים שנוצרו, האינדקסים, נבנו באמצעות מיצוע היגדים קשורים או ספירת סוגי התגובות. מהימנות המדדים חושבה באמצעות מקדם אלפא- קרונבאך. לצורך ניתוח ההבדלים בין מגדר ושכבת גיל במדדים, נעשה שימוש בניתוח שונות דו- כיווני. לצורך הערכת גודלי האפקט בניתוחי שונות אלו חושב מדד הומר למקדם המתאם של פירסון (r) כמתואר אצל פורש על פי המקובל קטן (0.1), בינוני (0.3) וגדול (0.5) ω 2 לכל אפקט מובהק וזה (2009). Field גודל האפקט של מתאם זה. על פי האמור אצל (2009). Field לצורך ניתוח ההבדלים בין מגדר ושכבת גיל בשימוש באלכוהול ובסמים נעשה שימוש ברגרסיה לוגיסטית, כאשר גודל האפקט הוערך באמצעות מדד יחס הסיכויים ratio).(odds מתאמים בין משתנים רציפים חושבו באמצעות מקדם המתאם דיכוטומיים לבין משתנים רציפים חושבו באמצעות של פירסון ;(r) t-test והמרת ערך t מתאמים בין משתנים כמתואר r, ל-. אצל (2009) Field ; מתאמים בין משתנים דיכוטומיים חושבו באמצעות מדד פ י ) ϕ (

18 תוצאות בחלק זה יוצגו תוצאות המחקר בהתאם לשאלות והשערות המחקר. עבור כל אחת מפעילויות הפנאי שנבדקו (פעילות גופנית, התנדבות, צפייה בטלוויזיה, שימוש במחשב, שתיית אלכוהול ושימוש בקנאביס ואקסטזי), תוצג סטטיסטיקה תיאורית המתארת את פרופיל ההשתתפות על ידי התפלגות תגובות הנבדקים בהיגדים שבדקו את ההשתתפות בפעילות הפנאי. לאחר מכן יתוארו ההבדלים שנמצאו בין מגדרים ושכבות גיל בהשתתפות בפעילות, בהתאם להשערות המחקר הראשונה עד השישית (1.1-1.6). לבסוף, בהתאם לשאלת המחקר השנייה, יוצגו הקשרים בהשתתפות בין פעילויות הפנאי השונות שנמצאו ב- test Pearson והמשתנים המנבאים אי שימוש באלכוהול וסמים, מבין פעילויות הפנאי ומשתני מגדר וגיל, כפי שנמצא במודל רגרסיה לוגיסטית. פעילות גופנית השתתפות בפעילות הגופנית בקרב הנבדקים הוערכה באמצעות שלושה היגדים ששאלו אודות תדירות ואינטנסיביות העיסוק בפעילות זו בשבוע נתון. התפלגות תגובות הנבדקים להיגדים אלו מוצגת בתרשימים 1-3 להלן: שים 1. התפלגות התגובות להיגד "האם במהלך שנמשכה לפחות 60 דקות ביום?" 3919=n תר 7 הימים האחרונים עשית פעילות גופנית תרשים 2. התפלגות התגובות להיגד "אחרי שעות הלימודים, כמה פעמים בשבוע אתה מתעמל בזמנך הפנוי באופן הגורם לך להתנשם בכבדות או להזיע?" 3937=n

19 תרשים 3. התפלגות התגובות להיגד "אחרי שעות הלימודים, כמה שעות בשבוע אתה מקדיש להתעמלות בזמנך הפנוי באופן הגורם לך להתנשם בכבדות או להזיע?" 3913=n הערות: 1) ההיגד המיוצג בתרשים 1 הוא היגד מסנן, קרי, מי שענה שלא עסק בפעילות גופנית כלל במהלך השבוע קיבל את הערכים הנמוכים ביותר בהיגדים המיוצגים בתרשימים 2-3 (קרי, "אף פעם או פחות מפעם בחודש" ו-" 0 שעות", בהתאמה), גם אם תשובתו הייתה שונה עבורם; 2) ייתכן והאחוזים לא ישלימו ל- 100% בגלל פערי עיגול. ניתן לראות מתרשימים אלו כי מתוך כ- 4,000 נבדקים שענו על ההיגדים הללו, כשישית מדווחים כי הם אינם עוסקים בפעילות גופנית כלל (16%, תרשים 1). מתרשימים 2-3 עולה כי כשליש מן הנבדקים מדווחים כי הם אינם עוסקים בפעילות גופנית אינטנסיבית כלל או כמעט בכלל (29%,.(27% קבוצה זו עשויה לכלול גם כאלו העוסקים בפעילות גופנית תדירה, אך כזו שאינה אינטנסיבית (למשל, יוגה). עוד עולה מתרשים 2 כי כשליש מן הנבדקים מדווחים כי הם עוסקים בפעילות גופנית אינטנסיבית על בסיס יומיומי או כמעט יומיומי (31%). על ידי מיצוע שלושת ההיגדים הללו, נוצר מדד מסכם אחד (אינדקס) המייצג עיסוק בפעילות גופנית, בעל מקדם מהימנות אלפא-קרונבאך של 0.86; המדד מתפלג עם ממוצע של 2.6 וסטיית תקן של 1.0, ונע בטווח של 1-5, כאשר ערכים גבוהים של המדד מייצגים נבדקים המדווחים כי הם עוסקים בפעילות גופנית תדירה ואינטנסיבית וערכים נמוכים שלו מייצגים נבדקים המדווחים כי הם אינם עוסקים בפעילות גופנית בתדירות גבוהה ואינטנסיבית, או בכלל לא. לצורך השוואה בין המגדרים ושכבות הגיל בתדירות העיסוק בפעילות גופנית בוצע ניתוח שונות דו-כיווני, כמוצג בתרשים.4 הניתוח העלה כי ישנו אפקט עיקרי למגדר 0.001) < p,(f = 373.6; df = 1,3958; כך שהבנים מדווחים כי הם עוסקים בפעילות גופנית יותר מאשר הבנות, בהתאם להשערת המחקר הראשונה (1.1) שטענה כי בנים ידווחו על השתתפות גבוהה יותר מבנות בפעילות גופנית; אפקט עיקרי נמצא לשכבת הגיל,(F = 76.4; df = 2,3958; p < 0.001) כך שתלמידים בכיתה ו' מדווחים כי הם עוסקים בפעילות גופנית יותר מאשר תלמידים בכיתה ח', ואלו מצדם מדווחים כי הם עוסקים בפעילות גופנית רבה יותר מאשר תלמידים בכיתה י' וזאת בשונה מהשערת המחקר הראשונה (1.1) שטענה כי בוגרים ידווחו על השתתפות גבוהה יותר בפעילות גופנית מצעירים. האינטראקציה בין מגדר לשכבת גיל לא נמצאה מובהקת. גודל האפקט עבור מגדר הוא בינוני ) = r 0.29), ועבור שכבת גיל הוא נמוך (0.18 = r).

20 טעויות תקן: בנים- 0.42 עבור כל שכבות הגיל; בנות- 0.38 עבור כיתות ו' כאומדן least square (LS) means ו-ח', 0.34 עבור כיתה י'. הממוצעים מוצגים * סולם 1-5 מתייחס לתדירות העיסוק בפעילות גופנית כאשר ערכים גבוהים של המדד מייצגים נבדקים המדווחים כי הם עוסקים בפעילות גופנית תדירה ואינטנסיבית וערכים נמוכים שלו מייצגים נבדקים המדווחים כי הם אינם עוסקים בפעילות גופנית בתדירות גבוהה ואינטנסיבית, או בכלל לא. תרשים 4. השוואה בין שכבות גיל ומגדר בתדירות העיסוק בפעילות גופנית פעילות התנדבותית ההשתתפות בפעילות התנדבותית הוערכה באמצעות ארבעה היגדים השואלים אודות שכיחות ההשתתפות בפעילות זו, מסגרת ההתנדבות ומשך הזמן שלו מקדיש הנבדק לפעילות שכזו, כפי שמתואר בתרשימים 5-7 להלן: תרשים 5. התפלגות בקהילה?" התגובות להיגד "האם אתה מעורב קבוע באופן בפעילות התנדבותית

21 תרשים 6. התפלגות התגובות להיגד "באיזה סוג של פעילות התנדבותית בקהילה אתה מעורב בעיקר?" 3671=n תרשים 7. התפלגות התגובות להיגד "במהלך חודש רגיל בכמה ימים בדרך כלל אתה משתתף בפעילות התנדבותית בקהילה?" 3580=n ניתן לראות מתרשימים אלו כי בית הספר מהווה מסגרת המעודדת פעילות התנדבותית היות ששיעור המתנדבים במסגרת בית הספר הוא בערך כפול מזה של המתנדבים על בסיס יוזמה אישית שאינה במסגרת בית ספרית (תרשים 5: 38%, 22%, בהתאמה). בקרב אלו שכן מתנדבים, המסגרת הנפוצה ביותר להתנדבות היא תנועת נוער (תרשים 6: 13%), ומשך הזמן המוקדש להתנדבות הנפוץ ביותר הוא פעם בשבוע (תרשים 7: 15%). פילוח סוג הפעילות ההתנדבותית (תרשים 6) לפי שכבה, העלה כי תלמידי כיתה י' מתנדבים הרבה יותר משאר שכבות הגיל באופן גורף (0.001 < p χ2): = ;463.4 df = ;10 בעוד שבכיתות ו' ו-ח' 80% מן התלמידים מדווחים כי אינם עוסקים בפעילות התנדבותית, בכיתה י' 50% מדווחים כי אינם עוסקים בפעילות כזו, כאשר ההבדלים לטובת האחרונים בולטים בהתנדבות בתנועת נוער (כיתה ו'- 6%; כיתה ח'- 10%; כיתה י'- 22%) והתנדבות בארגון מסוים (כיתה ו'- 1%; כיתה ח'- 2%; כיתה י'- 10%). פילוח סוג ההתנדבות לפי מגדר היה מובהק גם הוא ) < p χ2 = ;45.6 df = ;5 0.001): 74% מן הבנים מדווחים כי הם אינם עוסקים בפעילות התנדבותית כלשהי; בקרב הבנות השיעור המקביל עומד על 67%. עוד מגלה פילוח זה כי הבנות מתנדבות יותר מאשר הבנים בתנועות נוער (15%, 10%, בהתאמה), ובסיוע לאוכלוסיות חלשות (6%, 4%, בהתאמה). על מנת להשוואות בין שכבות הגיל והמגדר במשך הזמן המוקדש לעיסוק בפעילות התנדבותית בהתאם להשערת המחקר השנייה (1.2), נעשה שימוש בהיגד אחד בלבד כמשתנה תלוי והוא ההיגד המיוצג על ידי תרשים 8, כאשר ערכים גבוהים שלו מייצגים נבדקים המקדישים זמן רב לעיסוק בפעילות התנדבותית וערכים נמוכים מייצגים נבדקים שאינם מקדישים זמן רב לפעילות זו או בכלל לא. ניתוח שונות דו-כיווני (תרשים 8) הראה כי האפקט העיקרי למגדר איננו מובהק,

22 קרי אין הבדל סטטיסטי בין בנים ובנות בדיווח על כמות הזמן שהם מקדישים לעיסוק בפעילות התנדבותית, ועל כן לא ניתן לאשש את ההשערה השנייה (1.2) שטענה כי בנות ישתתפו יותר מבנים בפעילות התנדבותית. לשכבת הגיל נמצא אפקט עיקרי ) < p F = 90.9; df = 2,3474; 0.001), כך שתלמידי כיתה י' מדווחים על כך שהם מקדישים זמן רב יותר לפעילות התנדבותית ביחס לתלמידי הכיתות הנמוכות יותר וזאת בהתאמה עם השערת המחקר השנייה (1.2) שטענה כי בוגרים יתנדבו יותר מצעירים בפעילות התנדבותית. האינטראקציה בין מגדר לשכבת גיל נמצאה מובהקת אף היא (0.01 = p ), F = ;7.4 df = ;2,3866 כך שבכיתה ו' הבנים מדווחים כי הם מתנדבים יותר מאשר הבנות, ואילו בכיתה ח' הבנות מדווחות כי הן מתנדבות יותר מאשר הבנים. גודלי האפקט הם בינוני-נמוך עבור שכבת גיל (0.22 = r ( ונמוך עבור האינטראקציה בינה לבין מגדר 0.04) =.(r * טעויות תקן: בנים- 0.06 עבור כל שכבות הגיל; בנות- 0.05 עבור כל שכבות הגיל. הממוצעים מוצגים כאומדן.LS means סולם 1-5 מתייחס לתדירות העיסוק בפעילות התנדבותית כשערכים גבוהים שלו מייצגים נבדקים המקדישים זמן רב לעיסוק בפעילות זו וערכים נמוכים שלו מייצגים נבדקים שאינם מקדישים זמן רב לפעילות זו או בכלל לא. תרשים 8. השוואה בין שכבות גיל ומגדר בתדירות העיסוק בפעילות התנדבותית

23 צפייה בטלוויזיה צפייה בטלוויזיה בקרב הנבדקים הוערכה באמצעות שני היגדים ששאלו אודות תדירות עיסוק זה בשבוע נתון. התפלגות תגובות הנבדקים להיגדים אלו מוצגת בתרשים 9 להלן: הערה: ייתכן והאחוזים לא ישלימו ל- 100% בגלל פערי עיגול. תרשים 9. התפלגות התגובות להיגד "כמה שעות ביום אתה צופה בטלוויזיה (כולל בווידאו או ב- די.וי.די) בזמנך הפנוי?" ניתן לראות מתרשים זה כי מתוך כ- 4,000 נבדקים שענו על ההיגדים הללו, למעלה משליש מן הנבדקים מדווחים כי הם צופים בטלוויזיה במשך ארבע שעות ויותר ביום (36% באמצע השבוע, 39% בסוף השבוע). כמו כן, ימים ללא טלוויזיה שכיחים יותר בסוף השבוע מאשר באמצע השבוע,12%),4% בהתאמה). על ידי מיצוע שני ההיגדים הללו, נוצר מדד מסכם אחד המייצג את מידת הצפייה בטלוויזיה. המתאם בין שני ההיגדים הוא 0.53. המדד מתפלג עם ממוצע של 3.2 וסטיית תקן של 1.0, ונע בטווח של 1-5, כאשר ערכים גבוהים של המדד מייצגים נבדקים המדווחים על צפייה רבה בטלוויזיה וערכים נמוכים שלו מייצגים נבדקים המדווחים על צפייה מועטה בטלוויזיה או בכלל לא. בהתאם להשערת המחקר השלישית (1.3), לצורך השוואה בין שכבות הגיל והמגדר במידת הצפייה בטלוויזיה בוצע ניתוח שונות דו-כיווני, כמוצג בתרשים 10. הניתוח העלה כי ישנו אפקט עיקרי למגדר (0.03 = p F), = ;4.8 df = ;1,3919 כך שהבנות מדווחות כי הן צופות בטלוויזיה יותר מאשר הבנים; אפקט עיקרי לשכבת הגיל 0.001) < p,(f = 9.7; df = 2,3919; כך שתלמידים בכיתות נמוכות יותר מדווחים כי הם צופים בטלוויזיה יותר מאשר תלמידים בכיתה י'. בהתאם לכך, הופרכה ההשערה השלישית (1.3) שטענה כי הבנים והבוגרים ימצאו צופים יותר בטלוויזיה. האינטראקציה בין מגדר לשכבת גיל נמצאה מובהקת אף היא ) = df F = ;7.6 < 0.001 p ;2,3919), כך שבכיתה י' בלבד הבנים מדווחים כי הם צופים בטלוויזיה יותר מאשר הבנות. גודלי האפקט עבור שלושת האפקטים הם נמוכים: מגדר (0.03 = r), שכבת גיל (0.07 = r) והאינטראקציה ביניהם 0.06) =.(r

24 טעויות תקן: בנים- 0.04 עבור כל שכבות הגיל; בנות- 0.04 עבור כיתות ו' ו-ח', 0.03 עבור כיתה י'. הממוצעים מוצגים כאומדן.LS means * סולם 1-5 מייצג מדד תדירות הצפייה בטלוויזיה כאשר ערכים גבוהים של המדד מייצגים נבדקים המדווחים על צפייה רבה בטלוויזיה וערכים נמוכים שלו מייצגים נבדקים המדווחים על צפייה מועטה או בכלל לא. תרשים 10. השוואה בין שכבות גיל ומגדר במידת הצפייה בטלוויזיה מחשב כיוון שנמצאו הבדלים מובהקים בין מגדרים ובין השכבות בשימוש במחשב לצרכי משחק לעומת צרכים אחרים כגון תקשורת, תוצגנה התוצאות עבור סוגי פעילויות אלו בנפרד בהתאם לשאלות והשערות המחקר. א. משחקי מחשב ו /או ווידאו מידת העיסוק במשחקי מחשב ו/או ווידאו בקרב הנבדקים הוערכה באמצעות שני היגדים השואלים אודות תדירות עיסוק זה בשבוע נתון. התפלגות תגובות הנבדקים להיגדים אלו מוצגת בתרשים 11 להלן:

25 הערה: ייתכן והאחוזים לא ישלימו ל- 100% בגלל פערי עיגול. תרשים 11. התפלגות התגובות להיגד אקס-בוקס וכד') בזמנך הפנוי?" "כמה אתה ביום שעות משחק במחשב (פליי-סטיישן, ניתן לראות מתרשים זה כי מתוך כ- 4,000 נבדקים שענו על ההיגדים הללו, כרבע מן הנבדקים מדווחים כי הם משחקים במשחקי מחשב ו/או וידאו במשך ארבע שעות ויותר ביום (26% הן באמצע השבוע והן בסוף השבוע). כמו כן, ימים ללא משחקי וידאו שכיחים יותר בסוף השבוע מאשר באמצע השבוע (28%, 19%, בהתאמה). על ידי מיצוע שני ההיגדים הללו, נוצר מדד מסכם אחד המייצג עיסוק במשחקי מחשב ו/או וידאו. המתאם בין שני ההיגדים הוא 0.77; המדד מתפלג עם ממוצע של 2.7 וסטיית תקן של 1.2, ונע בטווח של 1-5, כאשר ערכים גבוהים של המדד מייצגים נבדקים המדווחים על עיסוק רב במשחקי מחשב ו/או וידאו וערכים נמוכים שלו מייצגים נבדקים המדווחים על עיסוק מועט במשחקי מחשב ו/או וידאו או בכלל לא. לצורך השוואה בין שכבות גיל ומגדר בתדירות העיסוק במשחקי מחשב ו/או וידאו בוצע ניתוח שונות דו-כיווני, כמוצג בתרשים 12. הניתוח העלה כי ישנו אפקט עיקרי למגדר 0.001) < p,( F = 239.2 ; df = 1,3916; כך שהבנים מדווחים כי הם משחקים במשחקי מחשב ו/או וידאו יותר מאשר הבנות בהלימה עם השערת המחקר הרביעית (1.4) בנוגע לשימוש במחשב; אפקט עיקרי לשכבת גיל 0.001) < p,( F= 14.8; df = 2,3916; כך שתלמידים בכיתות נמוכות יותר מדווחים כי הם משחקים במשחקי מחשב/וידאו יותר מאשר תלמידים בכיתה י' וזאת בשונה מהשערת המחקר הרביעית (1.4) שטענה כי בוגרים ישתמשו במחשב יותר מצעירים. האינטראקציה בין מגדר לשכבת גיל נמצאה מובהקת אף היא ) = df =F ;10.7 < 0.001 p ;2,3916), כך שבכיתה ו' בלבד ההבדל הבין-מגדרי בעיסוק במשחקי מחשב ו/או וידאו הוא קטן יותר ביחס לשתי הכיתות הבוגרות יותר. גודל האפקט עבור מגדר הוא בינוני (0.24 = r) וגודלי האפקט נמוכים עבור שכבת גיל והאינטראקציה ביניהם (0.08 =r, r, = 0.07 בהתאמה).

26 טעויות תקן: בנים- 0.05 עבור כל שכבות הגיל; בנות- 0.05 עבור כיתות ו' ו-ח', 0.04 עבור כיתה י'. הממוצעים מוצגים כאומדן.LS means * סולם 1-5 מייצג מדד תדירות העיסוק במשחקי מחשב ו/או וידאו כאשר ערכים גבוהים של המדד מייצגים נבדקים המדווחים על עיסוק רב במשחקים אלו וערכים נמוכים שלו מייצגים נבדקים המדווחים על עיסוק מועט או בכלל לא. תרשים 12. השוואה בין שכבות גיל ומגדר במידת העיסוק במשחקי מחשב/וידאו ב. שימוש במחשב מידת השימוש במחשב לצרכי תקשורת, אינטרנט ושיעורי בית בקרב הנבדקים הוערכה באמצעות שני היגדים השואלים אודות תדירות עיסוק זה במהלך שבוע נתון. התפלגות תגובות הנבדקים להיגדים אלו מוצגת בתרשים 13 להלן: הערה: ייתכן והאחוזים לא ישלימו ל- 100% בגלל פערי עיגול תרשים 13. התפלגות התגובות להיגד "כמה שעות ביום אתה משתמש במחשב לצ'טים און-ליין, אינטרנט, דוא"ל, שיעורי בית וכו' בזמנך הפנוי?" ניתן לראות מתרשים זה כי מתוך כ- 4,000 נבדקים שענו על היגדים אלו, רבע מן הנבדקים מדווחים כי הם משתמשים במחשב במשך ארבע שעות ויותר ביום לתקשורת, שיעורי בית וכד'

27 (25% הן באמצע השבוע והן בסוף השבוע). כמו כן, ימים ללא שימוש במחשב שכיחים יותר בסוף השבוע מאשר באמצע השבוע (23%, 12%, בהתאמה) על ידי מיצוע שני ההיגדים הללו, נוצר מדד מסכם אחד המייצג את מידת השימוש במחשב. המתאם בין שני ההיגדים הוא 0.74; המדד מתפלג עם ממוצע של 2.7 וסטיית תקן של 1.1, ונע בטווח של 1-5, כאשר ערכים גבוהים של המדד מייצגים נבדקים המדווחים על שימוש רב במחשב וערכים נמוכים שלו מייצגים נבדקים המדווחים על שימוש מועט במחשב או בכלל לא. לצורך השוואה בין שכבות גיל ומגדר במידת השימוש במחשב בוצע ניתוח שונות דו-כיווני, כמוצג בתרשים.14 הניתוח העלה כי ישנו אפקט עיקרי למגדר 0.001) < p,(f = 47.5; df = 1,3866; כך שהבנות מדווחות כי הן משתמשות במחשב יותר מאשר הבנים, ממצא העומד בניגוד לחלק זה של השערת המחקר הרביעית (1.4) שטענה כי בנים ישתמשו במחשב יותר מאשר בנות ; אפקט עיקרי לשכבת גיל 0.001) < p,(f = 18.6; df = 2,3866; כך שתלמידים בכיתות הגבוהות יותר מדווחים כי הם משתמשים במחשב יותר מאשר תלמידים בכיתה ו' וזאת בהלימה עם השערת המחקר הרביעית (1.4) שטענה כי בוגרים ידווחו על שימוש גבוה יותר מצעירים במחשב. האינטראקציה בין מגדר לשכבת גיל נמצאה מובהקת אף היא F = 4.4; ) = 0.01 p,(df = ;2,3866 כך שבכיתה ח' בלבד ההבדל הבין-מגדרי בשימוש במחשב הוא גדול יותר ביחס לשתי הכיתות האחרות.,(0.11 שכבת גיל 0.09) = (r ואינטראקציה ביניהם 0) =.(r גודלי האפקט עבור שלושת האפקטים הם נמוכים: מגדר ) = r טעויות תקן: בנים- 0.05 עבור כל שכבות הגיל; בנות- 0.04 עבור כל שכבות הגיל. הממוצעים מוצגים כאומדן.LS means * סולם 1-5 מייצג מדד תדירות השימוש במחשב כאשר ערכים גבוהים של המדד מייצגים נבדקים המדווחים על שימוש רב במחשב וערכים נמוכים שלו מייצגים נבדקים המדווחים על שימוש מועט במחשב או בכלל לא. תרשים 14. השוואה בין שכבות גיל ומגדר במידת השימוש במחשב

28 תדירות השתייה של משקאות 1) נחלק לשניים: בשאלון זה, שתיית אלכוהול העיסוק בשתיית אלכוהול, אלכוהוליים שונים; 2) תדירות אירועי הש כרות והסביאה drinking).(binge על מנת לעמוד על נשאלו הנבדקים באיזה תדירות הם שותים משקאות אלכוהוליים שונים. תדירות השתייה, תרשים 15 מציג את התפלגות התשובות לשאלה זו: הערות: 1) לגבי יין נעשתה הפרדה בשאלון בין שתיית יין לבין שתייתו למטרות קידוש; 2) דוגמה שניתנה בהיגד ל"משקה חריף אחר"-וודקה, עראק, וויסקי; 3) דוגמה שניתנה בהיגד ל"אלכו-פופ"-בקרדי-בריזר; 4) ייתכן והאחוזים לא ישלימו ל- 100% בגלל פערי עיגול. תרשים 15. שכיחות שתיית משקאות אלכוהוליים שונים על מנת לעמוד על תדירות אירועי הש כרות והסביאה, נשאלו הנבדקים כמה פעמים הם היו שיכורים וכמה פעמים הם צרכו כמות גדולה של אלכוהול בפרק זמן קצר. תרשימים 16-17 מציגים את התפלגות התשובות לשאלות אלו: תרשים 16. התפלגות התגובות להיגד "האם אי פעם שתית אלכוהול עד שהשתכרת?" 3641=n

29 5 תרשים 17. התפלגות התגובות להיגד "ב- 30 הימים משקה אלכוהולי או יותר תוך מספר שעות?" 3106=n האחרונים, ימים בכמה שתית מנות ניתן לראות מתרשים 15 כי רוב הנבדקים מדווחים כי הם אינם שותים כלל. מבין אלו שמדווחים כי הם שותים, בירה היא המשקה האלכוהולי הפופולארי ביותר, לאחריו יין ומשקאות חריפים כגון וודקה, עראק ווויסקי. בהתאמה להתפלגות התגובות אודות תדירות שתיית משקאות אלכוהוליים, כך גם לגבי אירועי שיכרות וסביאה (תרשים 16), רוב הנבדקים מדווחים כי הם לא חוו אירועים אלו מעולם. על מנת לבחון את ההבדלים בין מגדר ושכבת גיל בשתיית אלכוהול, נבנו מתוך ההיגדים שני מדדים, אחד המשקף תדירות שתיית משקאות אלכוהוליים והשני משקף תדירות אירועי 1 ש כרות/סביאה. בשל השיעורים הגבוהים של נבדקים המדווחים כי הם אינם שותים כלל או שלא עברו אירוע ש כרות/סביאה כלל, השתייה- נבנו שני מדדים דיכוטומיים באופן הבא: (1 מדד תדירות לכל נבדק נעשתה ספירה של דיווחים מסוג "לפחות פעם בשבוע" או "כל יום", וזאת מעבר לסוגי המשקה השונים. ספירה זו העלתה כי ל- 16% מן הנבדקים לערך (598 נבדקים) יש דיווח אחד לפחות מסוג זה. לפיכך נבדקים אלו אוחדו לקבוצה שכונתה "שותים איזשהו סוג של משקה אלכוהולי פעם בשבוע או יותר", ואילו השאר (כ- 84%, 3054 נבדקים), אוחדו לקבוצה שכונתה "שותים איזשהו סוג של משקה אלכוהולי פעם בחודש, פחות מזה או בכלל לא"; 2) מדד תדירות אירועי שכרות/סביאה- לכל נבדק נעשתה ספירת הדיווחים של תדירות שכרות וסביאה מעל פעם אחת. ספירה זו העלתה כי ל- 14% מן הנבדקים לערך 475) נבדקים) יש דיווח אחד לפחות מסוג זה. לפיכך נבדקים אלו אוחדו לקבוצה שכונתה "עברו אירוע ש כרות/סביאה יותר מפעם אחת", ואילו השאר (כ- 86%, 3016 נבדקים), אוחדו לקבוצה שכונתה "עברו אירוע ש כרות/סביאה רק פעם אחת או בכלל לא". הקשר בין שני מדדים אלו לבין מגדר ושכבת גיל נותח באמצעות רגרסיה לוגיסטית. עבור מדד תדירות השתייה, הניתוח העלה כי המודל כולו מובהק Wald = 29.8; df = 1; ) כאשר קשר מובהק נמצא עבור מגדר,(Χ 2 = 107.9; df = 5; p < 0.001),(p < 0.001 כך שלבנים סיכוי גדול פי 3 להשתייך לקבוצה השותה בתדירות גבוהה, לעומת הבנות. עבור מדד תדירות אירועי שכרות/ סביאה, הניתוח העלה כי המודל כולו מובהק ) = 2 Χ Wald = 19.7; df = 1; p ) כאשר קשרים מובהקים נמצאו עבור מגדר,(200.4; df = 5; p < 0.001 >), 0.001 כך שלבנים סיכוי גדול פי 3 להשתייך לקבוצה שעברה אירועי ש כרות/ סביאה בתדירות 1 עבור ההיגדים העוסקים בשתיית אלכוהול ושימוש בסמים לא חושב מקדם מהימנות וזאת בשל העובדה כי ההיגדים המרכיבים התנהגויות אלו אינם בהכרח תלויים זה בזה. כך למשל, נבדק יכול לשתות בירה בכל יום ולא לשתות אף משקה אלכוהולי אחר.

30 גבוהה, לעומת הבנות; שכבת גיל (0.001 < p,(wald = ;52.0 df = ;2 כך שלתלמידי כיתות י' סיכוי גדול פי 3 להשתייך לקבוצה שעברה אירועי ש כרות/סביאה בתדירות גבוהה, וזאת לעומת תלמידי כיתה ח', וכן סיכוי גדול פי 4 להשתייך לקבוצה זו, וזאת ביחס לתלמידי כיתה ו'. ממצאים אלו עולים בקנה אחד עם ההשערה החמישית (1.5) שטענה כי תדירות שתיית אלכוהול תהיה גבוהה יותר בקרב בנים ובקרב בוגרים. שימוש בסמים נתונים אודות שימוש בסמים נאספו רק מתלמידי כיתה י'. השימוש בסמים בשאלון התמקד בשני סוגים: 1) סמים המופקים מצמח הקנאביס (מריחואנה/חשיש) 2) סם מסיבות מסוג אקסטזי. בגלל השכיחות הגבוהה מאד (מעל 95%) של תלמידים שענו כי הם מעולם לא צרכו אף לא אחד מן החומרים, התגובות להיגדים השואלים אודות השימוש בהם כונסו לתגובות דיכוטומיות מסוג "מעולם לא השתמשתי" ו- "השתמשתי לפחות פעם אחת" כמתואר בתרשימים 18-19 להלן: הערות: 1) יש לציין כי מי שענה שהוא לא השתמש אי פעם בימי חייו, בהכרח גם לא השתמש במהלך 12 החודשים/ 30 הימים האחרונים. לפיכך, התגובות לשני ההיגדים האחרונים קודדו בהתאם לתגובה להיגד הראשון; 2) ייתכן והאחוזים לא ישלימו ל- 100% בגלל פערי עיגול. תרשים 18. התפלגות התגובות להיגד "האם השתמשת בחשיש/מריחואנה (גראס)?"